עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/39

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


── 34 ──


משרת הרבנות ביד בנו, ואיננו מכניס את ראשו בשום דבר וענין של צבור, כי אם הקדיש את יתר ימיו לתורה ותפלה, ולפעמים יבא על שעות אחדות אל בית המדרש ללמד את התלמידים תושיה. הזקן הנכבד הזה קם מעט ממושבו לקראתי, ויושט לי את ידו ויברכני בשלום, ויבקש אותי לשבת, הרב ר' יעקב ישב לימינו ואני לקראתם. ויאמר הזקן אלי בשפה עברית ובהברה ספרדית: ברוך בואך אדוני, שמעתי שמעך, ואשמח לראותך בצל קורת ביתי. "הנני באתי אל כבודך רבי לבקש מלפניך שתתמכני בימין צדקך, בידיעות הנוגעות לדברי הימים ולקדמוניות אחינו בני ישראל היושביםבמדינת אלה, אם מצאתי חן בעיניך!" -- בכל בי הנני לעשות שאלתך ולא אמנע הטוב מלהודיעך את אשר אנחנו יודעים בקבלה ובמסורה מאבותינו, אבל מעט מאד הידיעות האלה אצלינו, יען כי על ידי מבוכות ומהומות מלחמות ורוב הגלות והצרות הרבות אשר השתרגו על צוארי אחינו במדינות האלה, נשללו מאתנו כתבים ותעודות אשר היו בידינו מימי קדם. רק זאת נשאר אצלינו בקבלה; כי אבותינו הם מן הגולים אשר הגלה שלמנאסר מלך אשור, ובאו לארצות אלה מארץ פרס וממדינת גולן אשר במדי עוד בזמן קדום. "מדברך רבי אוכל לשפוט כי היהודים בזאת המדינה משרידי עשרת השבטים הם?" -- בלא ספק שאנחנו מעשרת השרת השבטים. -- "ולא תפחדו מדברי המשנה שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור (סנהדרין ק"י ע"ב)"? -- אמנם כן הוא, ענה הרב, לפי דברי ר' עקיבא אינן עתידין לחזור שנאמר: (דברים כ"ט) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינן חוזרים. ופירש"י שם שאנשי הדור בעצמו שגלו לא יחזורו, אבל בניהם ודורות אחריהם יזכו לחזור, ולפ"ד ר' יוחנן (ערכין ל"ג ע"א) ירמיה החזיר מקצת גם מאותו הדור ויאשיה בן אמון מלך עליהם. אבל לפי ר' אליעזר כולם עתידים לחזור, ור' שמעון בן יהודה משום ר"שאמר (בגמרא שם) אם מעשיהם כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין וכו'. ואיך יחשבו האשכנזים המתיחסים לשבט יהודה ובנימין, כי רק להם הגאולה ולא לנו, ומה יעשו אלה מן האשכנזים, אמר הרב בצחוק, המחללים שבתות ומועדים בעוה"ר בפרהסיא, אשר לא נשמע זאת בגבולנו, האם טובים הם מאתנו? לפי מעשיהם גם הם אינם צריכים לחזור; אך באמת אני מגיד לך אדוני, כי כל ישראל יזכו לחזור לארץ אבותיהם ברצות ה' את ציון, ואפילו הפושעים שבהם מלאים מצות כרמון, ומה שכתוב (ירמיה ג') ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה, אמר ר' יוחנן (סנהדרין קי"א) אחד מעיר מזכה כל העיר ושנים ממשפחה מזכין את כל המשפחה כולה. "דבריך רבי נכונים כי כל ישראל עתידים לחזור, ואף אלה שנטו מעט מדרך האמונה, באשר עיני בשר להם, בכל זאת שלמים הם אתנו, אוהבים את עמנו, ועומדים למלאכי מליצים להגדיל את כבוד אומתנו בין העמים, ואנחנו מחויבים להאמין בדברי נביאי הצדק אשר הבטיחו לנו לאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים (ישעיה כ"ז) וכו', והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם וכו' (שם י"א) ונשאו נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ (שם), עוד הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם וכו'. והשיבותים וכו' (ירמיה ל"ב), באין הבדל השבטים ואנשים פרטיים כי כולם עתידים לחזור".