עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/38

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


── 33 ──


ועמד לפניו, ויצו עליו השר להביא המים (טהעע), ושיבוא הנשיא של ישראל במהרה. המשרת הלך לדרכו, ומשרת אחר הביא החמים והעמיד על השלחן לפנינו. עד אשר כלינו לשתות והנה נשיא ישראל בא, זקן ושבע ימים ושמו ר' בנימין בן יששכר, ויצו עליו השר שישתדל מדור ומנוחת כבוד בעד באחד מבתי ישראל, ויען הנשיא ברוב כבוד וענוה, כי מוכן ומזומן הוא לעשות רצונו בשמחה. ואלי אמר השר שישלח אל אחד מפקיד הפאָליציי היודע שפת הארץ, שיהיה אצלי למליץ ולמורה דרך, להראות לי את כל תהלוכות העיר; וגם בית אוצר הכתבים (ארחיעוו) של הפאליציי יהיה פתוח לפני בכל עת אשר אדרוש לאסוף שם ידיעות הנחוצות למטרת מסעותי, וכאשר השבתי לו רוב תודה, הושיט לי את ימינו ויבטיחני כפלים לתושיה להיות נכון למלאות את רצוני בכל עת לטוב, ונפרד בפני רצון. הנשיא הובילני למקומי, והוא הלך אחרי כן אל הרב להודיעהו על אודותי, ולשאול את פיו באיזה שעה פנויה מעבודתו אוכל לבוא לשחר את פניו. בעוד שעה בא אלי הנשיא והגיד לי, כי מכין הרב בעדי חדר מהודר בבית ר' מנשה בן אבשלום, אחד מגבירי וחשובי העיר, ולמחרת בבוקר יהיה המדור מזומן לפני, ואותי יבקש הרב לבוא אליו בערב.

בית הרב הגדול. בערב שמתי את פעמי אל בית הרב הגדול ר' יעקב בהרב ר' יצחק מזרחי, ראב"ד על כל מדינת דאגעסטאן. בבואי אל ביתו והנה תלמידיו הובילוני דרך האולם אשר הוא גם בית המבשלות, ובו כירה ותנור, ושם ישבו נשים אחדות אשר כסו חיש קל את פניהן, ואגיע אל החדר אשר בו ישב הרב. (בו חלון קטן של זכוכית), קירותיו מכוסים במצעות ויריעות ועליהם מראות פרסיות תלויות, ובין כל מראה ומראה מטפחות משי ארוכות, בקיר אחד מתחת היריעות ארגז מלא ספרים שונים. רצפת החדר שטוחה במצעות ועליהן יריעות פרסיות חשובות, ועל הרצפה אצל החלון עמד שלחן עגול גבוה כעשרים אצבעות מן הרצפה וספסל נמוך אצל הקיר, ועליו ישב אברך (אב בתורה וחכמה ורך בשנים) והוא הרב ר' יעקב אשר ישב על כסא הרבנות בחיי אביו הזקן והישיש הנכבד ר' יצחק מזרחי הי"ו. בבואי עמד הרב לקראתי, והושיט לי ימינו בשלום. והתלמידים הביאו ספסל לפני. הרב יש ויבקש אותי לשבת. ספרתי לו בשפת עברית את כל אשר עמדי, והושטתי אליו את אגרות המליצה מאת ראשי החברה אשר שלחוני, ומאת הממשלה הרוממה הי"ו. אחרי כלה הרב לקרוא את המכתבים, פנה אלי ואמר בשפת עברית נקיה: הנני למלאות את הכתוב בהמכתבים, ואעמוד לימינך בכל עניני חקירותיך ודרישותיך, ואף בלא מכתבי מליצה כל הבא לפעול תושיה הנהו אהוב ורצוי בעיני, לכן ברוך אתה בבואך! ויוסף עוד הרב אלי לדבר: צר לי מאד אשר ביתי קטן הוא למאוד, הלא כבר ארחתיך אל ביתי; אך למחר בבוקר יבא אליך הנשיא בנימין הזקן עם אנשים אחדים ויקחו את מלתחתך ויביאו אותך אל בית גדול מהודר ומפואר לפי כבודך. השבתי לו ברכתי ותודתי, ויקם הרב ממושבו, ויבקש אותי ללכת אחריו אל חדר אביו. באנו אל החדר השני, והוא גדול מן הראשון, קירותיו מפוארים במצעות ויריעות במראות ומטפחות כמו בחדר הראשון. על ספסל נמוך אצל השלחן ישב אביו ר' יצחק מזרחי הי"ו, איש זקן ויפה תואר, הדרת השיבה חופפת עליו, והכרת פניו ענתה בו כי הוא איש תם וישר חכם ונשוא פנים. הוא המסיר את