528
קדושי כסף ודברי סופרים בכלל
ואחרי כל הדברים הברורים האלה הנה דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ג׳ מהלכות אישות הלכה כ' נקראים מאליהן ויאמר:
״המקדש בביאה הרי אלו קדושי תורה וכן מתקדשת בשטר מן התורה כשם שגומר וכו׳ אבל הכסף מדברי סופרים וכן דין הכסף דין תורה ופירושו מדברי סופרים שנאמר כי יקח איש אשה ואמרו חכמים לקוחים אלו יהיו בכסף שנאמר נתתי כסף השדה קח ממני״.
ולשונו ודבריו הנם ממש כלשון הגמ׳ על סימני העוף שנאמר ״וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף וכו׳״ ובא בנמ׳ ״סימני העוף לא נאמרו ולא והתניא נשר מה נשר מיוחד וכו׳ תורין וכו׳ אף כל וכו׳ אמר אביי לא נאמר פירושן מדברי תורה אלא מדברי סופרים״.
וכן הוא לשונו של הרמב״ם ״וכן דין הכסף דין תורה ופירושו מדברי סופרים״.
והיינו שהסופרים לא חידשו בזה דבר, לא מצוה חדשה, ולא כל יסוד חדש, כי אם שהדין המפורש בתורה נגדר על ידם, והוכרע על פי הבית דין הגדול של כל ישראל שזה וזה הוא בכלל, וזה וזה אינו בכלל.
וכן ממש הוא בקדושי כסף שגם כסף בכלל הקנינים הוא וקונה באשה.
וכל דברי הרמב"ם ברורים ומבוארים עד שהם פרושים לפנינו.
רק שצריך ביאור מדוע שטר דאורייתא גמור, וכסף דין תורה ופירושו מדברי סופרים.
וזה תיקן הרמב"ם עצמו בתשובתו, הביאו אותה כל מפרשי דבריו, ויאמר שם:
״וכאן יש לשאול בודאי ולומר הבעילה ודאי מן התורה שהרי לא למדוה (חכמים) במדה משלש עשרה מדות אלא ובעלה מלמד שנקנית בביאה (קדושין ט') אלא הכסף והשטר בהיקש למדו אותן למה אמרת שהשטר מן התורה והכסף מדבריהם והתשובה על זה שודאי כך הייתי אומר שהכסף והשטר מדבריהם הואיל ומן הדין באו (לפנינו בגמ׳) לולא הא דאמרינן בהדיא שם (קדושין ט׳) בענין נערה המאורסה בסקילה היכי משכחת לה (אם אין קדושין אלא בביאה) וכו' וכמה שקלו וטרו ובסוף המימרא אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה כגון שקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס שמע מינה שלדברי הכל השטר גומר ומכניס ועל זה סמכתי ופסקתי שהשטר מן התורה״.
והיינו כפי הכלל הגדול של רבינו ואשר כבר נתבאר לנו בפרק י״ג שגם החולקים עליו כולם מודים בזה כי דאורייתא ודרבנן אי אפשר לדעת ממה שאנו רואים על זה דרשה בגמ׳, כי אם העיקר הוא כפי העולה על זה מן המשנה וסוגית הגמ׳, ואם העולה מתוך העיון שם כי הוא דאורייתא ידענו שקבלו זה לדאורייתא ודין תורה גמור בין שיש שם דרשה או אין שם.
ולהיפך אם אחר העיון שם יתראה שזה דרבנן אפי׳ אם נמצאו שם על זה דרשות הרבה וגם שקלא וטרי׳ כזאת הרי זה דרבנן לפי שלא קבלו זה לדאורייתא כי אם לדרבנן.
