הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
רו
זה לא הי' ולא יכול להיות כי אם בדברים כוללים הנוגעים לכל העם יחד, אבל לא בדברים פרטים ,הנוגעים רק בחיי כל אחד ואחד לעצמו.
ושם לא היתה יכולה להיות התנגדות כוללת לפי שלא היתה יכולה להיות שם הסכמה כוללת של הצדוקים לעצמם. כי איזה צורך הי' יכול להיות להצדוקים להסכים הסכמה כוללת בדברים הנעשים מכל יחיד ויחיד לעצמו אשר שם לא היו גם שני צדוקים שוין, וכל אחד לקח לו דרכו, עד שלא שמו שם לב גם לדברי ראשי בני חבורתם.
ורק בדברים כוללים הנוגעים לכל העם בכלל שם הנה בשעה שעמדו הם בראש ,או בשעה שהי׳ שם זרוע הנצחון ,והצדוקים באו לגבות את חובם ,שם בהכרח הי' להם להסכים על דבר אחד כולל והנהגה שוה לכל. שם באה התנגדותם ,ושם הראו את כחם.
פרק ט״ו.
ואמנם כן כי הדברים מבררים את עצמן ,והנם פרושים לפנינו עד שאינם משאירים כל ספק.
שהרי בכל הדברים אשר ידענו כי שם התנגדו הצדוקים ,אין שם גם דבר אחד מהנעשה לכל העם אצל כל אחד לעצמו בביתו.
וכל הדברים אשר יש לנו מהתנגדות הצדוקים והסכמת הצדוקים בהחלט נגד המקובל, הנם רק בדברים כוללים אשר לא הי' אפשר שם להניח הדבר על דעת כל יחיד ויחיד לעצמו.
וכל הדברים ההם הנם או בדברים המסורים לבית דין ,או בדברים הנעשים במקדש ,ובדברים כוללים השייכים לכל העם יחד. מחלקותם של הצדוקים בדיני התורה הי׳: א) שהיחיד מתנדב ומביא קרבן תמיד , ב) הם אמרו כי דבר מעשי הקטורת ביום הכפורים נלמד מהכתוב כי בענן אראה וכו׳ לתקן מבחוץ ולהכניס לפנים, ג) הם אמרו שפרה נעשית רק במעורבי שמש, ד) הם היו אוכלין מנחת בהמה, ה) ואין הצדוקים מודים בניסוך המים בחג. וכל הדברים האלה הנם דברים שבמקדש. וכל יתר הדברים, הנם בנונע למעשי בית דין ,והנעשה מהם ועל פיהם: א) עין תחת עין ממש ולא לעונש ממון ב) אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון , ג) תירש הבת עם בת הבן , ד) וירקה בפניו הנאמר בחליצה הכונה על פניו ממש , ה) ופרשו השמלה לעיני הזקנים שמלה ממש ו) ממחרת השבת הוא שבת בראשית ועצרת נקבע לעולם רק אחר השבת ז) לחייב כל בעל הבית בנזקי עבדו ואמתו כבנזקי שורו מקל וחומר(כא), ח) שריפת הנשרפים היא על ידי הקפת חבילי זמורות.
הערה (כא): הדבר הזה בא במס׳ ידים פ״ד מ״ז אומרים צדוקים קובלים אנו עליכם פרושים וכו' מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהם מצות הרי אני חייב בנזקן עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצות אינו דין שאהא חייב בנזקן. אמרו להם, לא. אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ואמתי, שיש בהם דעת וכו'
