664
הנשיאות ,והבית דין הגדול
ובכל מעשיהם הגדולים חדרו אל לב האומה בכל נפוצות יהודה, וכאור בוקר זרחה להם לישראל רוח התורה בכל מקומות מושבותם בכל טהרת קדושתה.
וכל כך הצליח חפצם בידם, וכל כך גדלו ורחבו פעולותיהם הגדולים עד כי בבוא אלכסנדר הגדול, שזה הוא בסוף ימי אנשי כנסת הגדולה, כבר היתה כל בקשת ישראל ממנו רק זאת כי ירשה להם ללכת בכל דרכי התורה והמצוה, והוסיפו לבקשו כי יבטיח להם כזאת גם עבור יהודי בבל ומדי.
ומיד אחרי ימי אלכסנדר בראשית ימי תלמי לאגו נמצא אצל יאזעפוס בספרו נגד אפיאן I, 22בשם היוני אנאטהארכידעס, כי ביום השבת ישבו כל היהודים בבתי המדרש ויהי להם כל היום קדש רק ללימוד התורה כמו שכבר נתבאר לנו זה בעמוד .329
וראוי לנו להעיר בזה גם על דברי יאזעפוס באלטטי׳ XI, 8, 7בעמדו שם בסוף ימי אלכסנדר מוקדן ויאמר:
"אחרי מות אלכסנדר נתחלקה ממשלתו בין הבאים אחריו, אבל היכל הכותים על הר גריזים נשאר גם אז, וכל חוטא בירושלים אשר נאשם במשפט כי אכל מאכלות אסורות או חילל את השבת או עבר שאר עבירות, ברח אל השכמיים (הכותים) ושם אמר כי אך בעלילה באו עליו בירושלים והוא לא חטא.״
אשר גם מדבריו אלה מבואר לפנינו כי היושבים כסאות למשפט בירושלים היו חכמי התורה אשר הי' עינם ולבם על דרכי עמם להעמיד הדת על תלה, ככל אשר ידענו באמת ממשנה ומגמרא בכל דבר הבית דין וסנהדרי ישראל, וככל אשר נתבאר לנו מכל דברי יאזעפוס, בכל המקום אשר באו דבריו ונגעו בענין מכל הדברים השייכים לזה.
פרק כ״ה. והנה עברנו את כל הדרך הגדולה והארוכה הזאת, ויהיו דברינו במקום הזה לברר הדבר ולבאר כי גם בלא דברי המשנה והגמרא הנה הדבר מתברר לגמרי אשר בכל הזמנים דבר הבית דין הגדול הוא דבר כנסיה של חכמי התורה, והם ישבו כסאות למשפט להקים את דבר התורה ולשמור את משמרתה.
וזה הוא באמת כחם הגדול של דברי ימינו ואורם ואמתם, אשר גם מכל צד אשר נשקיף עליהם, יתראו אלינו עומדים חיים בכל מראה פניהם הגדול, ואם רק לא נשתדל בחזקת היד להפכם על פניהם, אז יגלו ויראו לפנינו ונכירם כמו שהם גם משם (ועי' עוד דברים ברורים על זה מתוך דברי יאזעפוס לפנינו בפרק שלשים). והכנסיה הזאת מראשי חכמי התורה ואשר כל עיקר ענינם הי׳ חוקי ״התורה ומשפטיהם ודעת דרכיה, הנה עמד בראשם מופלא שבסנהדרין ראש כל חכמי התורה בימיו״ ואחרת לא הי׳ אפשר להיות.
ועל כן הנה רק שמעון הצדיק, אשר הי׳ גם לבד כהן גדול גם ראש חכמי התורה, הנה היתה המשרה על שכמו ויהי גם המופלא שבסנהדרין והאב בית דין אבל כל יתר הכהנים הגדולים בימי הבית השני הנה על רובם נאמרו דברי המשנה במס׳ יומא פ"א מ"ו (ד׳ י״ח:) "אם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו".
והן גם דברי הגמ׳ במס׳ יומא ד׳ ט׳ ע״א:
