עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/213

‫‪568

תקופת ‬התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

וזה הוא מה ששאלו "מה אתה בעין התנור‪.‬״‬ ‫ ורק על ידי זה נבין את אשר שאלו מה אתה בעין התנור‪ ,‬ולא שאלו גם‬ ‫על הבית עצמו שהרי בית שמאי אומרים הכל טמא‪.‬‬

‫ואלו היו דברי ר׳ יוחנן בן נורי הולכים לעצמם ולא על דברי בית שמאי‬ ‫ובית הלל‪ ,‬הלא הי׳ לו לדון תחלה על דין הבית עצמו אם הוא טהור או טמא‪.‬‬

אבל כי כל דבריהם ילכו על דברי בית הלל איך נחלקו בזה ומה הם‬ ‫מטהרין‪ ,‬אם גם את עין התנור או רק את הבית‪.‬‬

‫ועל כן אין שאלתו כי אם "מה אתה בעין התנור" אם מטהרין בית הלל‬ ‫גם בזה‪.‬‬

‫וכשהשיב לו ר' חלפתא שבית הלל מטהרין רק את הבית אבל עין התנור‬ ‫טמא גם לבית הלל‪ ,‬השיב לו רבי יוחנן בן נורי "אף אני אומר כן אלא שעקיבא‬ מטהר‪.‬״‬ ‫והוא כדברי רש"י ז,ל שם במס׳ שבת "לא בא ר׳ עקיבא לחלוק על בית‬ ‫הלל אלא לחלוק על תנא בן מחלוקתו שאמר אליבא דבית הלל וכו׳‪.‬״‬

‫והגר״א ז"ל בפירושו למשניות הגיה בתוספתא וכבר נתבאר כי דברי התוספתא‬ ‫שבים אל המשנה‪.‬‬

‫ובסוף דבריו כתב שם הגר"א זצ"ל "ורבי יוחנן בן נורי וחלפתא כבית הלל‬ ‫דגזור אתנור אטו עומד בחוץ‪..‬‬ ‫אבל דבריהם אינם "כבית הלל" שזה הנם כן גם דברי ר׳ עקיבא‪.‬‬ ‫ כי אם שדברי בית הלל במשנתינו נישנו על פי שיטתם בדברי בית הלל‬ ‫ור׳ עקיבא חולק עליהם בדברי בית הלל ודעתם‪.‬‬

והדברים פשוטים ומבוארים‪.‬‬ ‫ והנה כל השקלא וטריא שלהם רק זאת איך הוא העיקר בשיטת בית הלל‬ ‫וגדולה מכל זה הננו רואים במשנה במס׳ נדרים ד׳ ס"ו שנאמר שם‪.‬‬

"פותחין בימים טובים ובשבתות‪.‬‬ ‫בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימי׳ אסורין עד שבא‬ ‫ר׳ עקיבא ולימד שהגדר שהותר מקצתו הותר כולו כיצד שאיני נהנה לכולכם הותר‬ ‫אחד מהם הותרו כולם‪.‬״‬ ‫ והנה נאמר בזה גם ‪"‬עד שבא רבי עקיבא ולימד״ ובכל זה אין זה כי אם‬ ‫מה שביאר רבי עקיבא שיטת בית הלל בדין הותר אחד מהם הותרו כולם‪ ,‬וכבר‬ ‫נתבאר לנו זה בעמוד ‪.276‬‬ ‫ וכלשון הר״ן ז״ל בד׳ כ״ו "ולענין הלכה קיימא לן כר׳ עקיבא אליבא‬ ‫דבית הלל‪.‬״‬

‫ועל ידי כל זה יאירו לנו גם דברי הגמ׳ בבבלי במס׳ גיטין ד׳ צ׳ שכבר‬ ‫נתקשו שם התוס׳ וגם נמחק והוגה בספרים כמו שהביאו התוס׳ שם‪ ,‬וגם דברי‬ ‫הירושלמי שם תמוהים וכבר נתקשה בזה הרשב"א ז״ל‪ ,‬וכל הדברים פשוטים‬ ‫וברורים‪.‬‬ כי הנה בגיטין ד׳ צ׳ בא במשנה פ״ט מ״י:‬ "בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בא דבר‬ ‫ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפי׳ הקדיחה תבשיל‬