תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
רפד
וכבר ביארנו (לעיל מעמוד (282—292שבא כן במקומות רבות מאד שכל מהלוקותיהם אף שנאמרו סתם דברי פלוני ודברי פלוני אינם כי אם מתוך קבלתם. וכבר נשתקעו במקום הזה אצל כל השונים דברי בית שמאי ובית הלל, עד שעולא יאמר ״הלכה כר׳ יהודה״ ולא לבד שלא היה יכול לסמוך על הכלל הידוע שהלכה כבית הלל ,כי אם שגם לא הי׳ יכול לאמר זה על שמם של בית הלל ,ואמר הלכה כר׳ יהודה.
ואביי שם יחזור על שניהם יחד ויאמר ״לרב יוסף״ אמר ליה חדא דרבי מאיר ור׳ יהודה הלכה כר׳ יהודה ועוד בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל.
וכל זה מפני שארכו להם הימים מעיקר ימי בית שמאי ובית הלל ,וברבות הימים שבו הוראות ודברים אשר נשמעו מפיהם של ראשי הדור ונחשבו מהשומעי׳ על שמם עד שהתנאים האחרונים הוצרכו להשיבם למקומם הראשון כפי ששנו הם זה שהוא מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
והנה היה הדבר כן גם עם התנאים היותר ראשונים מיד אחר החרבן ,כמו ההיא דמועד קטן ד׳ כ׳ ,בהיות גם זמנם כבר רחוק מעיקר ימי בית שמאי ובית הלל בעיקר ימי מחלוקותיהם.
ובמסכת שבת ד׳ י"ח: "תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חפצו לעכו"ם וכו׳ ובית הלל אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה ר׳ עקיבא אומר כדי שיצא מפתח ביתו אמר ר׳ יוסי בר׳ יהודה הן הן דברי ר׳ עקיבא הן הן דברי בית הלל לא בא ר׳ עקיבא אלא לפרש דברי בית הלל". וכבר כתב שם רש"י ז"ל "הן הן דברי וכו׳ לא בא ר׳ עקיבא לחלוק על בית הלל אלא לחלוק על תנא בן מחלוקתו שאמר אליבא דבית הלל לבית הסמוך לחומה ובא ר׳ עקיבא לומר לא אמרו בית הלל כן אלא וכו׳.״ ודברי רבינו ברורים ,אבל הדברים האלה הנם כלל גדול ,וכן הוא במקומו׳ הרבה כיוצא בזה. ועי׳ אהלות פרק ה׳ משנה א׳: "תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת בית שמאי אומר־ם הכל טמא ובית הלל אומרים התנור טמא והבית טהור רבי עקיבא אומר אף התנור טהור.
ומהתוספתא הדבר מבואר שאין ר׳ עקיבא חולק עם בית הלל כי אם שנחלק עם חביריו אם בית הלל מטהרין הכל ,או שאינם מטהרין כי אם את הבית אבל לא את התנור עצמו. ובפרק ד׳ באהלות נאמר בתוספתא: "אמר ר׳ יוסי בא ר׳ יוהנן בן נורי אצל אבא חלפתא אמר לו מה אתה בעין של תנור אמר לו טמאה אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבא מטהר.״ והנה הדבר פשוט שדברי התוספתא ילכו על דברי המשנה ,שהרי לא הוזכר בתוספתא כלל איזה עין התנור ,והיכן הוא ,ומה הי׳ זה ובלא זה הלא אין ענין לשאלה זו.
אבל כבר נתבאר לנו (עמוד (272כי כן הוא דרך התוספתא בכל מקום, ודברי התוספתא בזה שבים ללשון המשנה ששם נתפרש מחלוקת בית שמאי ובית הלל בזה "תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת “.