ממשלת הצדוקים בימי אריסטובלוס רכח
אבל האם אז יש מקום לאמר כי צדקו היונים בדבריהם עליו כי הי׳ איש ישר וטוב.
הן אביו צוה לפני מותו כי אשתו ,אם אריסטובלוס ,תמשול תהתיו ,ובודאי כי ידע יוחנן כי היא ראויה לזה ,וכי טוב הדבר.
והנה בא הוא אחרי מות אביו ,וימרה את פי אביו ואמו ,וביד חזקה הוריד את אמו מכסאה ויושיב אותה בבית האסורים ,ואת כל אחיו הושיב בשלשלאות של ברזל ,ומרוב יגונה מתה אמו בבית האסורים.
ובדברי הבל כאלה ירצה גרעץ להכחיש את דבר היהודים ,ולקיים דברי שונאיהם היונים אוהבי אריסטובלוס כי הי׳ איש ישר וטוב.
הזכות האחד אשר נוכל לדון בו את אריסטובלוס הוא רק זאת כי עשה כל מעשיו אלה בהסתת הצדוקים ,אשר לא היו בטוחים באשת יוחנן כי תלך גם היא בדרכי יוחנן בסוף ימיו ,ואריסטובלוס הוא הי׳ לגמרי כאחד מהם. ובאמת כי מאת אשר יתנו היונים את תהלות אריסטובלוס נוכל להבין ולדעת כי במות יוחנן צעדו הצדוקים עם אריסטובלוס בראשם צעד גדול לאחור, על דרכם הראשונה בדרכי היונים(לד).
רק כי אריסטובלוס מלך רק שנה אחת ,ואחרי מותו שבו הדברים ועמדו על מה שהועמדו בסוף ימי יוחנן ככל דבר פרשת המעשים אשר יבוארו לפנינו.
ואמנם כי התרחק החכם גרעץ מכל חקירת דברי ימינו עד כי לא הרגיש כלל את ענין דברי יאזעפוס בנונע להצדוקים והפרושים. ולא ראה גרעץ ולא הרגיש כי כל עיקר דברי יאזעפוס בנונע לההנהגה והממשלה כתב בהכרח מתוך זכרונות הצדוקים ,כי שם יתנה יאזעפוס צדקת הצדוקים ויסלף דרכי הפרושים ,וידבר עליהם תועה בשפתים דולקים ולב רע, ולא יוכל להיות שום ספק כי עיקר כל דבריו שם כתב מתוך זכרונות הצדוקים וסגנונם ,וכמו שיבואר זה עוד לפנינו בדברים ברורים.
אבל גם אם לא עמד גרעץ על כל הדברים בכלל הי׳ יכול לראות ולהכיר זה ממקום הזה עצמו ,ואלו לא הי׳ בוטה דברים כמדקרות חרב ,בי אם נהג דרך חכם חוקר ,הי׳ רואה זה לפניו.
כי גם במקום הזה מפני שלא יכלו הצדוקים להכחיש את הכל ,בהיות הדבר ידוע לכל כי אנטיגנוס נהרג על פי אחיו אריסטובלוס ,השתדלו בסגנון הדברים להקל מעליו ,ולהאשים את שלמינון אשתו כי היא בנכליה הפכה את דברי אריסטובלוס אל אנטיגנוס ועל ידי זה לא עשה רצונו ונהרג על פיו. והדבר ידוע כי שלמינון המלכה, אשת אריסטובלוס ואחר זה אשת אלכסנדר ינאי ,היתה אשה יראת ד׳ וכל מעשיה על פי החכמים ,ובאשר מלכה היא מסרה את כל ההנהגה בידי הפרושים ,והימים ההם היו ימי האור, הימים היותר טובים להארץ בכל ימי הבית השני ככל אשר נראה לפנינו.
ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 16, 2מרוב שיחו וכעסו ובדברו גם שם בלשונם של הצדוקים (כאשר יבואר בפרק ל"ח) יאמר:
הערה (לד): וכבר הערנו בפרק י׳ על מעשיו עם בני יטור שהיו גם הם רק על פי הצדוקים ורחוקים לגמרי מדרכי חכמי התורה ושירער ח"א עמוד 275טעה בזה.
