עיקר תוי"ט על שקלים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה שקלים, פרק ב':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) שופרות במקדש. פירוש ב' שופרות לתקלין חדתין ולתקלין עתיקין. הר"מ:

(ב) (על המשנה) לשנה הבאה אלא הראשונים יפלו לשקלי שנה זו והאחרונים יפלו לשקלי שנה שעברה כדאמר רב בירושלמי. ופליגא אמוראי, חד אמר הראשונים הן אותן שנגנבו, וח"א הן שהגיעו ליד הגזבר תחלה. ועתוי"ט:

(ב)

(ג) (על הברטנורא) אבל זה שעשה המצוה לא מיקרי הנייה דמצות לאו להנות נתנו. הר"מ:

(ד) (על הברטנורא) דאלו מעות שהופרשו לקדשי מזבח לא פסיקא ליה. דהתנן במ"ב פ"ג דמעילה דמפריש מעות לנזירתו לא נהנין ולא מועלין דראוין לשלמים ואין מועילין בקדשים קלים עד שיזרק הדם:

(ה) (על הברטנורא) משום דשוגג במעילה מפורש בקרא בפרשת ויקרא אבל במזיד במעילה לא אתפרש בהדיא בקרא. הר"מ:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ו) (על הברטנורא) וקרא דכתיב והעמדנו עלינו מצוה לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו וגו'. דרשוהו בירושלמי שאדם חייב באחריות שקלו ג"פ בשנה. ובגמרא דב"ב דאין פוחתין לצדקה בשנה פחות משלישית השקל:

(ה)

(ז) (על הברטנורא) לקמן בספ"ו:

(ח) (על הברטנורא) ונ"ל דר"ל לסתם נזירים דאלו לנזירים ידועים מה לי לרבים מה לי ליחיד ולהוי כמותר עני. תוי, 'ט:

(ט) (על המשנה) בונין לו נפש. ולא פירש אם יש עוד מותר אי סבירא לליה כתנא קמא או כר' מאיר. ובירושלמי תני בשם ר"נ מותר המת יבנה לו נפש על קברו, ויעשה לו זילוף על גבי מטתו, ע"כ. ונ"ל דלזילוף אין שיעור ויכול לעשותו בממון הרבה: