עיקר תוי"ט על זבחים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה זבחים ד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) שאם. הר"ב העתיק אם והיא גירסה נכונה:

(ב) (על הברטנורא) חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות שהוא צריך ללמוד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו. והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא דהאי קרא כתיב ביה כפרה וכפר עליהם וגו'. ואימורין לא מעכבא כפרה אלא כולה לדרשא [וסרסהו]. רש"י. ועתוי"ט:

(ג)

(ג) (על המשנה) הקומץ. ואי קשיא פשיטא דקומץ לא מחייב עליה כרת משום פגול דהא אי אכל מניה פקע ליה פגוליה שהרי לא קרב המתיר. תריץ, כגון שהוצת האור ברובו דחשיב כמאן דקריב כו'. רש"י:

(ד) (על הברטנורא) דאין לה מתיר בעבודת המזבח, דאע"ג דקמיצת הקמיצה קודמת. הקטרה דקמיצה לא מיחייבה שתקדום. ועתוי"ט:

(ה) (על הברטנורא) רש"י. וטעמייהו, דבמנחת כהן חוטא פליג רבי שמעון בריש פרק ו' דמנחות, וסבירא ליה דנקמצת:

(ו) (על הברטנורא) רש"י. ולא ידענא למאי נפקא מינה פירשו כך בכאן. תוי"ט. ולי נראה דקמ"ל דאפילו על השיריים אינו חייב דלא תימא דדמי לשיריים דמנחה דקומץ מתירו ה"ה כאן הנתינה על המצורע מתירו, קמ"ל. ת"ח:

(ז) (על המשנה) ר' שמעון אומר. נראה דר"ש דהכא הוא רבנן דלעיל גבי נסכים. וקשה אמאי לא עירב דתרוייהו חד טעמא הוא. תוספ'. ואפשר משום דלא דמו לאינך במאי שאין שייריו נאכלין. ובזה ל"ק קושייתי דלעיל [אות ו']:

(ח) (על המשנה) מתירין. בגמרא יליף לה:

(ד)

(ט) (על המשנה) אימוריהן. אבל בשרן הנשרפות אין בהן משום פיגול לפי שאין לו דבר המתירו. הר"מ. והיינו דאיצטריך לאשמעינן. דאי אאימוריהן כל הזבחים יש פגול באימוריהן כמ"ש הר"מ:

(י) (על הברטנורא) פירוש על הפרוכת שא"צ נגיעה. ומתן דמים, פירוש על מזבח הזהב: (יא יב) גמרא תמורה דף ג':

(ה)

(יג) (על המשנה) פטור. לא מצאתי טעם מפורש. ואפשר מדכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם, ודרשינן זבחיהם דוקא:

(יד) (על המשנה) מחייב. בגמרא, א"ר יוסי רואה אני בכולן להחמיר, שנאמר בהן לה'. ועתוי"ט:

(טו) (על הברטנורא) עיקר הלימוד עיין סוף פרק ח' דחולין בהר"ב:

(טז) (על המשנה) טומאה. לא טומאת עצמן ולא טומאת הגוף. ר"ל שהטמא אם אכל קטורת ולבונה או הקריב עצים טהורים, שהוא פטור. וכן אם הוא טהור והן טמאים. הר"מ. ועתוי"ט:

(ו)

(יז) (על המשנה) זבח. שנאמר ובשר זבח תודת שלמיו, שתהיה זביחה עם שאר עבודות לשם שלמים, וכן שאר הקרבנות. הר"מ:

(יח) (על הברטנורא) ומשמע דת"ק נמי אשוחט קאי כו'. והר"מ פירש דת"ק מצריך שתהא כונת בעל הקרבן כו' ופליג. ר"י כו' ואתא שפיר שאין המחשבה כו' לאפוקי לת"ק דמצריך ג"כ למחשבת בעל הקרבן. ומ"מ אף ת"ק לא אמר אלא לכתחילה ולא דבעלים מפגלים. ועתוי"ט: