לדלג לתוכן

משנה זבחים ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה זבחים ד דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

בית שמאי אומרים, כל הניתנין על מזבח החיצון, שאם נתנן מתנה אחת, כיפר. ובחטאת, שתי מתנות.

ובית הלל אומרים, אף חטאת שנתנה מתנה אחת, כיפר.     לפיכך, אם נתן את הראשונה כתקנה ואת השניה חוץ לזמנה, כיפר. נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השניה חוץ למקומה, פיגול, וחייבין עליו כרת.

משנה ב[עריכה]

כל הניתנין על מזבח הפנימי, שאם חיסר אחת מן המתנות, לא כיפר.

לפיכך, אם נתן כולן כתקנן ואחת שלא כתקנה, פסול ואין בו כרת.

משנה ג[עריכה]

ואלו דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול: הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, והדם, והנסכים הבאים בפני עצמן, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אף הבאים עם הבהמה.

לוג שמן של מצורע, רבי שמעון אומר, אין חייבין עליו משום פיגול.

ורבי מאיר אומר, חייבין עליו משום פיגול, שדם האשם מתירו.

וכל שיש לו מתירין, בין לאדם בין למזבח, חייבין עליו משום פיגול.

משנה ד[עריכה]

העולה, דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים.

עולת העוף, דמה מתיר את בשרה למזבח.

חטאת העוף, דמה מתיר את בשרה לכהנים.

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, דמן מתיר את אימוריהן לקרב.

רבי שמעון אומר, כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים, אין חייבין עליו משום פיגול.

משנה ה[עריכה]

קדשי נכרים, אין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא.

והשוחטן בחוץ, פטור, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי מחייב.

דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול, חייבין עליהם משום נותר, משום טמא, חוץ מן הדם.

רבי שמעון אומר, בדבר שדרכן להיאכל.

אבל [כגון] העצים והלבונה והקטורת, אין חייבין עליהם משום טומאה.

משנה ו[עריכה]

לשם שישה דברים הזבח נזבח: לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחוח.

והחטאת והאשם, לשם חטא.

אמר רבי יוסי, אף מי שלא היה בליבו לשם אחד מכל אלו, כשר, שהוא תנאי בית דין, שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד.

<< | משנה זבחים ד דפוסים | >>