משנה זבחים ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ד · משנה ו | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח יז, לשם זובח, לשם השם, לשם אשים, לשם ריח, לשם ניחוח.

והחטאת והאשם, לשם חטא.

אמר רבי יוסי, אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו, כשר, שהוא תנאי בית דין, שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

לשם שישה דברים הזבח נזבח לשם הזבח לשם זובח לשם ה' לשם אישים לשם ריח לשם ניחוח חטאת ואשם לשם חטא אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי בית דין שאין המחשבה הולכת אלא לאחר העובד.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם הזבח כו': מכלל דברינו נתבאר לך שלא הוצרך שיהיו השלמים נשחטים לשם שלמים ולא עולה לשם עולה וכבר הודעתיך בתחלת המסכתא שאם שחט סתם כשר והתנא הזה הצריך שתהא כוונת בעל הקרבן לאלה הו' דברים מוסף על השוחט: וא"ר יוסי שהוא תנאי בית דין שאין הולכים אלא אחר מחשבת העובד בלבד ר"ל השוחט או המקבל או הזורק אבל בעל הזבח לא והלכה כרבי יוסי ולפיכך דברי האומר בעלים מפגלים נדחין ואין ענין המחשבה תלוי אלא בעושה אחד מד' העבודות בלבד כמו שנזכר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

לשם זבח. לאפוקי שינוי קודש, כגון לשם זבח אחר:

לשם זובח. לאפוקי שינוי בעלים. כדילפינן לעיל בריש פרק קמא ממוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה כו': לשם אשים. לאפוקי אם שחטו על מנת לעשותו חתיכות צלויות בגחלים: לשם ריח. לאפוקי אם צלאן תחלה חוץ למערכה, דתו לא מסקי ריחא:

לשם הנחת רוח. נחת רוח להקב"ה שאמר ונעשה רצונו. וכל הני ילפינן להו מדכתיב אשה ריח ניחוח: לשם חטא. לשם חטאו שהוא מביאו עליו:

אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו. אלא שחטו סתם, כשר יח:

שהוא תנאי ב"ד. שישחוט סתם ולא לימא לשמן, דלמא אתי למימר שלא לשמן:

שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. הלכך אי הוה אומר שלא לשמן אף כי אמרו הבעלים לשמן, לאו מידי הוא, דלאו בדידהו תליא מילתא, דכתיב (ויקרא ז) המקריב אותו לא יחשב. והלכה כרבי יוסי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יז) (על המשנה) זבח. שנאמר ובשר זבח תודת שלמיו, שתהיה זביחה עם שאר עבודות לשם שלמים, וכן שאר הקרבנות. הר"מ:

(יח) (על הברטנורא) ומשמע דת"ק נמי אשוחט קאי כו'. והר"מ פירש דת"ק מצריך שתהא כונת בעל הקרבן כו' ופליג. ר"י כו' ואתא שפיר שאין המחשבה כו' לאפוקי לת"ק דמצריך ג"כ למחשבת בעל הקרבן. ומ"מ אף ת"ק לא אמר אלא לכתחילה ולא דבעלים מפגלים. ועתוי"ט:


קישורים נוספים