עולם אחד/פ
פרק פ[עריכה]
הנה מי יתן והיה עם בני ישראל כחול הים וגו' - מכל מקום הם נכללים תמיד במספר ששים רבוא כנודע, והוא מפני הנשמות שהם ששים רבוא שרשים כנז"ל. ועליהם נאמר (שמות יט, ב) "ויחן שם ישראל" - לשון יחיד, כי הם עולים ומתייחדים בסוד ע' נפש, ועולים ומתייחדים בסוד י"ב שבטים, ועולים ומתייחדים בג' אבות, ועולים ומתייחדים באברהם ראש האבות שהוא סוד אד"ם המתייחד בסוד אות א'. כי כדרך התפשטותם - כן עולים ומתייחדים כמו שהודעתיך באחדות אצילות הקדושה.
ולכן אתה תראה שבכל בחינה ובחינה נרמז המספר ששים רבוא, כמו שהאריכו הקדמונים במספר הזה. ואני אודיעך דבר אחד מה שהוא שייך לכאן. והוא, איך שמספר ששים רבוא רמוז בתוך י"ב שבטים, וממנו תקיש אל כל הדברים - אם שאיני מפרש לך הכל כאן - כי הם מפורשים אצלי במקומות מפוזרים בקונטרסים אחרים, מהם תרוה צמאונך בעז"ה.
והוא מה שאמרו חז"ל (תנחומא פרשת כי תשא) וזה לשונם: "אמר ליה הקב"ה למשה מנה את ישראל. אמר לפניו רבש"ע כתיב והיה זרעך כעפר הארץ, וכתיב ושמתי את זרעך כחול הים, ועכשיו את אומר כן. א"ל אם בקשת לעמוד על מניינים טול ראשי אותיות של שבטים ותעמוד על מניינם. ר' דראובן - מתאים אלף, ש' דשמעון - שלש מאות אלף, וכו'", עיין שם באורך.
והנה ביאור המאמר הזה בפרוטרוט כבר היא מבואר בשל"ה דף של"א ע"ב ושל"ב ע"א, ותורף דבריו מה שאמר משה "כתיב וכו'" כי משה סבר שגם לעתיד יחויב למנותם בכל שנה ושנה. והשיב לו הש"י שהיינו דווקא למנותם עתה ולא לעתיד. ומה שהוקשה לך חסרון הידיעה כמה היו מתחלה טול ראשי אותיות וכו' ועיין שם באורך.
ואני באתי להוסיף על דבריו ולהודיעך שורש הדברים מה זה אשר החשבון רמוז בראשי אותיותיהם - הלא דבר הוא. אך הוא הדבר אשר דברתי שכלל ישראל מיוחדים בתוך י"ב שבטים. וממילא מובן מזה שבוודאי רמוזים בדרך כלל בתוך י"ב שבטים, ועיין בלשון ר' עזריאל שהבאתי בפרק ט"ל "כי האחד יסוד הדברים וכו' שאין בפרט אלא מה שבכלל", ודו"ק ותבין זה.
וכבר הודעתיך פעמים רבות בקונטרס הזה כי בכל דבר שבקדושה ובכל השמות - האות הראשון שבשם ההוא כולל כל האותיות שאחריו. ובתר רישא גופא אזיל. ומובן מזה שראשי אותיות של י"ב שבטי יה - הם כוללים כל האותיות שמות השבטים.
- (ועיין בדרוש חיבוט הקבר שכתב האר"י זלה"ה כי השם שנקרא אדם למטה הוא גם כן שמו למעלה, שנשמתו נקראת בשם ההוא גם כן, והארכתי בהקדמה זו במק"א)
ולכן בראשי שמות השבטים רמוז מספר ששים רבוא שהם המתפשטים מן י"ב שבטים וכאמור, שלפיכך הם עולים ומתייחדים שם. ולכן אתה תראה שכל א' נחשב לאלף כגון ר' של ראובן שמספר ר' הוא שני מאות פעמים א', כי האחד יסוד כל המספר. ואמנם כאן אמר הקב"ה למשה שיחשוב כל אות א' למספר עשרה מאות שהוא אלף, כי כן הוא התפשטות הדברים. אך בעלייתם למקורם ומתייחדים נעשה מן מספר עשרה מאות - אח"ד. מן אֶלף - אָלף. וכמו שהודעתיך בפרק י"ח.
וזהו סוד הכתוב (דברים לב, ל) "איכה ירדף אחד אלף" - ומלת "ירדף" הוא מלשון 'שמות הנרדפים', כי כן אָלף הוא אֶלף.
כן ראיתי במדרש ר' תנחומא. פקח עיניך וראה איך שהמאמר הנ"ל מורה באצבע על אמתת הדברים שעליהם עולם אחד הזה נתייסד. והמשכיל יבין.