עולם אחד/מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק מח[עריכה]

ראה תראה שג' אותיות אמת הן המה מן שלשה חלקי המספר שבאותיות אלפא בית"א - אחדים עשרות מאות. אות א' מן האחדים, אות מ' מן העשרות, אות ת' מן המאות. וכבר הודעתיך למעלה בפרק מ"ב שכולם נכללים ומיוחדים באות א', כי כן אלף בחושבן אי"ק, שהוא חושבן ראשי אתוון מן א"חדים ע"שרות מ"אות. מבואר מזה סוד אמת שנכלל ומיוחד באות א' הראשון *** הכולל כל האותיות הוא אות א', וכמו שנודע גם כן במקומות אחרים.

(והוי יודע שיש לי להאריך בענינים אלו, והוא מה שכתבתי בספרי מדרש לפירושים דרוש האמת (שהוא דרוש הראשון מן חלק השני) שציור האותיות והתחלקותן באופן שיהיו אותיות אמ"ת ראשיתן ואמצען ותכליתן - מוכרח להיות בדרך האלפי"ן ביתין הכתובים לפני המתחילים, דהיינו שאותיות הכפולים סמוכים זה לזה, כ"ך מ"ם וכדומה. ולא כמו שציירתן למעלה בפרק מ"ב. וגם לא בכ"ב אותיות לבד בלתי הכפולים. ובאמת כי כן מוכח גם כן מן כל אותן המאמרים שהבאתי לעיל בפרק מ"ו, דוק ותמצא.
ובאמת יש הרבה פנים גם לציור הזה כ"ך מ"ם וכן כולם, וכנודע במקומות הרבה. ושבעים פנים לתורה. ולפי זה צריך עיון גדול ליישב דברי מרן האר"י זלה"ה שנמצא בדברי קדשו התחלקות האותיות בפנים אחרים.
ויש אתי בעז"ה להאריך בזה ולפרש דברי רבינו זלה"ה שמצאתי ראיתי כסותרים זה את זה ואחר העיון יש ליישב הכל - אך שלא לצאת מן המכוון לא הארכתי כאן. ואם ירצה השם יבואר במק"א באורך וברוחב ובעומק די צרכו).

עוד תשוב תראה איך שאותיות אמ"ת נכללים ונעשים א"חד. כי הנה סוד אמת נכלל בסוד שם מ"ה בבחינת עלייה אחת. כי אות ת' עולה מן המאות לעשרות ונעשית מ', ואות מ' של אמת עולה גם כן מעלה אחת מן עשרות אל אחדים ונעשית ד'. ואות א' של אמת נשאר עומד במקומו כי אין לו מעלה גבוה ממנו. הרי איך מן אמת נעשה אדם - סוד מ"ה כידוע. וכבר ידוע שורש שם מ"ה שהיא א"חד - שלשה אלפין ויו"ד, וכמש"ל בפרק ל"ה מעט מזה עיין שם. הרי שאמת נעשה אחד ממש. וגם עם הנודע כי כל עשרה אותיות של שם מ"ה נכללים ומיוחדים באות י' הראשון. הרי שהכל הולך למקום אח"ד.

ולדעתי רומז לזה בתיקון ס"ג שהבאתי בפרק מ"ו שכתב "עשירא דיליה וכו'" - כי כן עליית האותיות מעלה אחת הוא ממש בחינת המעשר וכמש"ל בפרק מ"ב. ורומז בתיקונים על סוד אחדות האמת על דרך האמור.


והנה יסד הפייט במוסף ראש השנה וזה לשונו: "אמת חותמו להודיע כי הוא אחד", עכ"ל. וכבר כתבתי בזה שני פירושים נפלאים בספרי מדרש לפירושים בחלק שני. פירוש אחד בדרוש הראשון (מד"ל ח"ב, א) ופירוש הב' בדרוש השנים עשר (מד"ל ח"ב, י"ב) שם. עיין שם נפלאות מתורתנו הקדושה. ואמנם עם האמור כאן הדבר פשוט - כי הוא מורה על יחודו ואחדותו ית"ש בכל האופנים האמורים. והבן כל זה.