עולם אחד/לה
פרק לה[עריכה]
קרוב לשמוע הענין הנ"ל בדרך רמז, כי הנה עשרה מאמרות רמוזים באות יו"ד שמספרו עשרה. ואמר "והלא במאמר אחד יוכל להבראות" - כלומר באות א שמספרו אחד, כי כן ציור אות א הוא יוד, וכמו שהודעתיך למעלה כמה פעמים. וכמו כן תראה בעשרה אותיות של שם מ"ה שהוא מילוי אלפי"ן - י' שהוא סוד רשות היחיד, רחבו ארבעה אותיות השרשים וגבהו עשרה אותיות המלוי, כנודע בתיקונים. ועיקר השם הזה הוא שלשה אלפין ויו"ד אחת, כנודע בהאר"י זלה"ה בסוד הכתוב (מלאכי ב, י) "הלא אל אחד בראנו" כדאיתא בלקוטי תורה פרשת תרומה (מובא בספרי 'מדרש לפירושים' ח"א דרוש השמיני, עי"ש), כי שלשה אלפין ויו"ד גימטריא אחד. והכל רמוז באות א שמספרו אח"ד.
והנה נא ידעת מה שנקרא אד"ם הוא מורה על טוב ורע, כי אם טוב הוא נעשה מרכבה אל אד"ם העליון - סוד - "מה אדם ותדעהו". ובהיפך - אזי הוא מלשון 'אדמה' - כי עפר הוא ואל עפר ישוב. וזה שמשיב התנא "כדי ליתן שכר טוב וכו'" וכאמור, שלכן נברא העולם בעשרה מאמרות סוד עשר אותיות של שם מ"ה שיהיה שכר ועונש. והבן.
וכמו כן תראה מה שכתבו הקדמונים שני ציורים באות א':
- ציור אחד: יוי - שבגימטריא כ"ו - כמנין השם בן ארבע.
- וציור שני: יו"ד כאמור למעלה.
הנה שניהם אחד הם, כי הנה ציור הראשון הוא בחשבון כ"ו כמספר השם המיוחד, וכבר הודעתיך שכל ארבעה אותיות מן השם המיוחד הם מיוחדים וכלולים באות הראשון שבו, שהוא יו"ד שרמוז בו כל האותיות כמש"ל. הרי ששני הצירוים האלו הולכים למקום אח"ד. ואתה דע לך.