עולם אחד/מב
פרק מב
[עריכה]מפני שהנקודה זו היא בסוד שלשה בחינות "ראש תוך סוף" - לפיכך אמרו חז"ל (שבת פח, א) "בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאה לעם תליתאה על ידי תליתאה ביום תליתאה בירחא תליתאה", עכ"ל. וכמו כן אותיות התורה נחלקים לשלשה בחינות - אחדים עשירות מאות. ומפני שהראש כלול מן התוך והסוף, וכן התוך, וכן הסוף -- הרי סוד תשעה נקודות, וכמו שמבואר למעלה. לכן כל חלק מן האותיות יש בו תשעה אותיות. כי באחדים יש תשעה, וכן בעשירות, וכן במאות. והוא שורש סוד אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר וכו'. וכמו שמצייר אותם בפרדס שער המציאות פרק שני (פרדס רמונים יד, ב) כזה:
- א ב ג ד ה ו ז ח ט - אחדים
- י כ ל מ נ ס ע פ צ - עשירות
- ק ר ש ת ך ם ן ף ץ - מאות.
והנה הוא ז"ל הביא שם הציור הזה לפרש בו מ"ש בזוהר פקודי (ח"ב רכז, ב) "ונפקי מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים", עיין שם. ואני לפי דרכי אומר שיש בזה סוד עמוק והוא הנרצה בקונטרס הזה והוא בסוד חזרת הדבר למקורו, כי המאות נכללים בעשרות, ועשרות באחדים. וכמו שהודעתיך למעלה בפרק י"ח עיין שם היטב.
והבט נא וראה בכל שורה מן ט' שורות שהם ג' אותיות שבכל שורה מלמעלה למטה, ותראה שאות האחרון הוא ההתפשטות ונכלל באות שלמעלה ממנו בסוד המעשר, ואותו המעשר נכלל באות שלמעלה ממנו שהוא מעשר מן המעשר, כי הם שלש עליות זה גבי זה. הרי שהכל נכלל בסוד אחדים. והתשעה אותיות שבאחדים הם נכללים באמת בסוד אות הראשון שבהם שהוא אות א, כי כן התפשטות נקודה הראשונה בסוד 'ראש תוך סוף' עד מספר תשעה כדבר האמור, ולכן חוזר ונתייחד מן ט' עד א'. ולכן תמצא באות א' - ג' בחינות בסוד 'ראש תוך סוף' כנודע.
ולכן תראה כי ראשית המאות שהוא ק' נכלל ומתייחד בראשית העשרות שהוא י', וראשית העשרות שהוא י' נכלל ומתייחד בראשית האחדים שהוא א', שהוא הכולל הכל. ולפיכך אות א' במילוי כזה - אל"ף - עולה בחשבונו כמנין שלשה ראשיים אלו שהוא אי"ק. והיינו מטעם האמור, כי כן המילוי מורה תמיד על ההתפשטות כנודע, והנה הוא התפשטות שלשה מדרגות אלו מן א' עד י' ומן י' עד ק'. והוא שורש סוד "אחדים עשרות מאות" כי הנה הנם הראשיים מהם. וכבר בארתי במקומו שבכל השתלשלות הקדושה הראש הוא הכולל את כל ההתפשטות (ובקונטרס עולם הפוך אאריך אי"ה).
והנה אמנם אתה תראה ראשי אתוון של אחדים עשרות מאות הם אע"מ - חושבן אי"ק שהוא אלף במילוי וכאמור. וממילא מבואר שכל החשבונות הם יוצאים מסוד אלף - פלא. וזהו שאמר בזוהר הנ"ל (והוא בדף רכ"ז ע"ב) "ונפקי מרזא דאל"ף דאיהו חושבן שלים", והבינהו.
ועיין בפרדס שער הצירוף פרק שמיני (פרדס רמונים ל, ח) בסוד הגימטריאות שכתב וזה לשונו:
- "אמנם הענין הוא כי כל אות ואות לפי מספרו יהיו כחותיו, כי המספר לא על חנם הוא, כי התי"ו יהיו לה ד' מאות ענפים מסתעפים ממנה וכו' ועם היות שנמצא שה"א הוא בכתר חשבונו א' מורה על ענף א' ות' במלכות או באיזה מקום שיהיה מורה על ד' מאות. ובוודאי כי אל"ף הוא במעלה גדולה יותר מן התי"ו - זו אינה שאלה - כי יש ענף כי אם היותו מיוחד כולל ענפים רבים מסתתמים ומתעלמים בו, כמו האל"ף הכוללת כל הענפים, ר"ל כל האותיות כמו שפי' בשער האותיות וכלן מתייחדות בא'", עכ"ל.
והמשכיל יראה שאין מקום לתשובתו אם לא על דרך זה שבארתי. וז"ש "מסתתמים ומתעלמים בו", והיינו בסוד הייחוד, וכמו שמסיים "וכולן מתייחדות בא'". והבן כל זה היטב.
והוי יודע כי יש לי בזה רזין עילאין ולבאר סוד שורש המספר קטן שמשמשים בו הקדמונים בספריהם, וכן בספר התיקונים. אך עולה בדעתי לחבר עליו קונטרס בפני עצמו. ואם יהיה אלהים עמדי אראה לקיים מחשבתי. ותראה בעז"ה נפלאות מתורתינו הקדושה. יראו עיניך וישמח לבך ותברכני נפשך.