ספר קרניים/הקדמת פרשת אליעזר
הקדמה - פרשת אליעזר[עריכה]
- הקדמה להרב בעל פרשת אליעזר ועשה כוונים והציב ציונים לעשרה ענינים.
א[עריכה]
אמרו חז"ל (חגיגה יב, א) מאי דכתיב אני אל שדי - אני אל שאמרתי לעולמי די. עכ"ל. וכן הוא במדרש (בראשית רבה מו, א). ושם מסיים בזה הלשון "שאלולי וכו' עד עכשיו היו נמתחים והולכים", עכ"ל, ועיין שם.
ולכאורה יש לדקדק מאי דקשיא להו לחז"ל על שם זה דווקא ולא על שאר שמות הקדושים? והתשובה לזה הוא פשוט, שגם המקשן ידע שהשם שדי הוא מלשון ד"י ובשביל כך הקשה האיך שייך לומר לשון 'די' על אלהותו יתברך שהוא בלתי בעל תכלית. ועל זה השיב ואומר כי מלת 'די' קאי על העולם, וזה שאמר "שאמרתי לעולם די" - מלת "לעולם" דייקא, שאם לא אמר די היו נמתחים והולכים, ולא לזה היה רצון הבורא ב"ה, כי אם לתת גבול ותכלית לעולם. ופשוט הוא וק"ל.
וכמו כן אני אומר על התנא האלהי בעל המחבר ספר הקדוש הזה שאמר די' על ד"י מאמרים שבספר הזה, שאם לא אמר די היה מתרחב והולך לאין תכלית כמו שנראה מתוך כלתי כתבו עוצם בינתו ורוחב לבבו כי רב ועצום הוא, אך הגביל תכלית אל הספר הקדוש הזה ואמר די אל ד"י מאמרים.
ב[עריכה]
למספר י"ד מאמרים שבספר הקדוש הזה אמורים יש עוד כוונה אחרת, והיא כי הנה עיקר התייסדות הספר הקדוש הזה הוא על בחינת דוד המלך ע"ה ועל ענייני משיח צדקינו שיבוא במהרה בימינו אמן, שהוא בחינת דוד המלך בעצמו כידוע בזוהר. וכמו שיסד הפייטן צמח איש צמח שמו הוא דוד בעצמו ולזה היה כוונת התנא האלהי בזה עם י"ד מאמרים למספר דוד שבגימטריא י"ד.
ג[עריכה]
ידוע תדע עוד כוונה אחרת במספר י"ד מאמרים על פי הנודע למביני מדע כי יוסף הצדיק הוא מקושר ומחובר תמיד עם דוד המלך ע"ה בסוד הכתוב (תהלים פא, ו) "עדות ביהוסף שמו וגו'", ומעולם לא זזה י"דו מתוך י"דו, ולכן מספר דוד שהוא י"ד מורה בנוטריקון על יוסף דוד. והיינו רזא דתרין משיחין כידוע למשכילים ולפיכך באו המאמרים במספר י"ד.
ד[עריכה]
"ערב עבדך לטוב" (תהלים קיט, קכב) - ראשי אתוון הם חושבן יוסף דוד - רזין דתרין משיחין, והם רזא דתרין קרניים כמבואר בספר הקדוש הזה במאמר האחרון. והבט ימין וראה ברזא דהאי קרא (חבקוק ג, ד) "קרנים מידו לו" - חושבן ראשי אתוון דדין כדדין, והיינו רזא דמלת קרניים שהוא תרין קרנים, תרין משיחין. והיינו דאמר "קרניים מידו" - כלומר קרנים תרין משיחין הרמוזים במלת "יד" - יוסף דוד. זה "מידו". ודוד במספרו י"ד מורה כי הוא העיקר, ומחובר עמו גם יוסף.
והנה לא"ה אשת יעקב - ממנה יצא משיח בן דוד, ומן רח"ל משיח בן יוסף. ולכן אתה תראה כי חושבן לאה רחל הוא חושבן בן יוסף בן דוד. ודא רזא דהאי קרא (עובדיה א, כא) "ועלו מושיעים בהר ציון" - "מושיעים" תרין משיחין, "ל'שפוט א'ת ה'ר עשו" - רמוז לאה בנוטריקון כי ד"וד הבא מן ל"א הוא העיקר לזה. וגם כי ל"אה לקחה הסימנים מן ר"חל כנודע למשכילים. ומה(?) שאמר "קרנים מידו לו" - מלת ל"ו חושבן לאה. וגם יוסף רמוז בו ברזא דהאי קרא (בראשית לז, ב) "אלה תולדות יעקב יוסף" - אלה חושבן ל"ו. ושם נאמר "בן שבע עשרה שנה" - בחושבן טו"ב כנודע. ו י' פעמים טוב י' פעמים טוב שווה 170 בחושבן יוסף דוד. ויחודא דלהון רמוז בכתוב "ערב עבדך לטוב" כמבואר במאמר הראשון. ומכל זה תשכיל ותבין שלכן קרא התנא האלקי המחבר את הספר הקדוש הזה בשם קרניים, וחבר בו מספר יד מאמרים, והתחיל את ספרו בכתוב "ערב עבדך לטוב" - הכל מבואר נגלה לעין המשכיל. ואם תתבונן היטב בפירושי החדש תראה מבורר שזה הכתוב "ערב עבדך לטוב" הוא כמו המרכז אל העגולה, כי כל הי"ד מאמרים עליו יסבו בלכתן, ממנו יבואו ואליו ישובו. ודו"ק ותמצא.
ה[עריכה]
זאת נוסף נאה לדעת כי סופי תיבות מן "קרניים מידו לו" הם ג' אתוון אלו מו"ו, נגד אתוון אמצעיין של שור חמור, שהוא חושבן כלב היוצא מזיווג שור וחמור כדאיתא בזוהר בשלח (ח"ב סה, א). ומבואר בספר מ"ע (אופן ע"א) ובדברי הרב הרמ"ז ריש פרשת מקץ הבאתי דבריהם בס' מ"ל מדרש לפירושים(?)[1] ח"ב דרוש הט"ז עיין שם נפלאות מזה.
והנה ביטול של ש"ור וחמור הוא על ידי תרין משיחין; יוסף - בכור שור"ו הדר לו, דוד - עני ורוכב על ה"חמור כמפורש ברעיא מהימנא הבאתיו במאמר האחרון. וכבר הודעתיך למעלה כי יוסף דוד רמוזים בראשי תיבות "קרניים מידו לו". והנה הוא אותיות מקל, והיינו דאמרינן (בסדר ההגדה) "ואתא חוטרא והכה לכלבא" שהוא עמלק כנודע. ודו"ק. והוא חושבן ניסן כמו שמפורש במאמר החמישי ובפירושי שם בהאי דאמר ר' יהושע "בניסן עתידין ליגאל", סוד יוסף דוד חושבן ניסן. ונמצא מבואר מזה כי מספר י"ד מן נ"יסן הוא רזא דדו"ד המלך ע"ה, והיינו דתנן (משנה, פסחים א, א) אור לי"ד בודקין את החמץ}}. והבן זה. ואמר "לאור הנר" היינו בתורה ובמצות ככתוב (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור". והם הנותנים כח לתרין משיחין. ומפני שדוד הוא העיקר לבטל את עמלק נאמר (ש"א ל, יז) "ויכם דוד מהנשף ועד הערב", והוא רזא "ערב עבדך לטוב" - רזא ד"ערב ו"נשף כמבואר היטב במאמר הראשון.
ומכל זה תשכיל ותבין סוד תשי"ו עצמות דקדושה אשר לא פרשתי סודם בספר מדרש לפירושים(?) דרוש הנז"ל. והיינו רזא דתרין משיחין - ב' פעמים משי"ח ב' פעמים משי"ח שווה 716 בחושבן תשי"ו. והבן כי אין כאן מקום להאריך.
והנה מכל זה יונעם למשכיל טעם קריאת שם הספר הקדוש הזה קרניים ומספר י"ד מאמרים שבו, והתחלת הספר בכתיב "ערב עבדך לטוב". ואין ספר אצלי שהתנא האלקי כיוון במחשבתו הטהורה לכל הטעמים האלו ואתה דע לך.
ו[עריכה]
ראיתי עתה להעמידך על איכות ומהות פירושי החדש הזה. דע וראה כי ראיתי לקשר המאמרים אחד לאחד והיו לאחדים קשורים וצמודים, עשוים באמת וישר לפי כוונת התנא האלהי בעל הקרניים כדבר האמור למעלה למשכיל.
ודע עוד כי בכמה מקומות הלכתי בפירושי זה אחר עקבות הגאון מהר"ש הי"ד בפירושו דן ידין, ועל כל זאת אין בית המדרש בלא חידוש, כי הראיתי מקור מוצא הדברים ומקום כבודם מאיזה מקום קדוש יתהלכו למען יתבררו ויתלבנו הדברים ביותר. כי הגאון מהר"ש הי"ד לבו היה רחב כפתחו של אולם ואין כל דבר ממנו נעלם, וימוד(?) באומר לפי רוחב שכלו ובינתו בחשבו שגם כל מעיין בדבריו יהיה כמותו, ולכן קיצר במקום שהיה ראוי להאריך. זעיר במקום אריך. ולכן ראיתי כי טוב לפני אנשים שכמוני, ואם מך הוא מערכי, להאריך ולהראות המקור שממנו מעיין הנובע.
ויש מקומות אשר דרכתי דרך חדש לגמרי, ולא היה אצלי הכוונה בזה לדחות פירוש הגאון מהר"ש הי"ד ח"ו, כי אם על דרך "ועוד י"ל". אך ורק במקומות שלא הבנתי דבריו כתבתי מפורש מאי דקשיא לי. וכבר נודע כי כתר תורה לכל מסור. ואמנם יש מקומות הרבה אשר הגאון מהר"ש הי"ד לא פירש בהם כלל. ובעזרת השם מקום הניח לי להתגדר בו. יראו עיניך וישמח לבך ותברכני נפשך.
ז[עריכה]
פרשת אליעזר - אותו קראתי מכמה טעמים.
- (א) מלשון חז"ל (בר"ר, ס) ומובא ברש"י על הפסוק (בראשית כד, מב) "ואבא היום אל העין וכו' פרשה של אליעזר כפולה וכו'" - כן הוא לשון רש"י ז"ל. וכמו כן פירושי זה בכל מאמר הוא כפול - דרך כלל ודרך פרט. ב"כלל שהוא צריך לפ"רט, ובפר"ט שהוא צריך לכלל. מלבד שני מאמרים אשר ענייניהם הם יוצאים מן הכלל כמו שתראה בעז"ה.
- (ב) - כי שמי בקרבו, שם האחד אליעזר מפורש בו, ושם השני פישל גם הוא נמצא באותיותיו מפוזרים בו.
- (ג) - על דרך הגימטריא רמוזים בו שמי ושם אבי יצחק ושם אמו בילא ז"ל בזה האופן: אליעזר פישל ברבי יצחק ובן בילא ז"ל - בגימטריא פרשת אליעזר במכוון ממש. או כזה: אליעזר פישל בן רבי יצחק ובילא ז"ל, ובהוסיף ב"כ ב' כוללים על ב' שמות שלי על דרך "ושעש"ע יונק וגומר".
- (ד) - גם הוא על דרך גימטריא ברזא דתרין משיחין אשר עיקר הספר הקדוש הזה נתייסד על זה. וידוע כי כל הבחינות של תרין משיחין הוא סוד כ"ה - רזא דג' אבהן וכ"ב אתוון. ולכן אתה תראה כי פרשת אליעזר בגימטריא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כה יבואו במהרה במכוון ממש.
- (ה) - והוא העיקר, כי לולי ע"זר אלוה לא היה באפשרי לפרש את הספר החתום והסתום הזה, אך אלי עזרי - בו בטח לבי ונעזרת"י.
ח[עריכה]
יש דיעות שונות על הספר הקדוש הזה, מי מקדושים יסדו וחברו כמו שמביא הגאון הר"ש הי"ד בהקדמתו. ועל כל פנים הכל מודים כי היה תנא אלהי קדמון אחד מיוחד בחכמתו ותבונתו ודעתו הרחבה מני ים, וכמו שנראה באמת מתוך לשון המאמרים כמעשה לבנת ה"ספירים ס"פיר גזרתם יחד מאירים ב"קרני הוד והדר בואו' יושרים חוזרים. ואמנם כן מפני שלא הוברר שם התנא קדוש המחבר רק ע"ד ההסכם כמ"ש הגאון מהר"ש הי"ד - לכן נשמרתי בלשוני תמיד בפירושי כשרציתי להזכירו כתבתי "בעל הקרנים" או "בעל המאמר". וכן נראה בפירוש הגאון מהר"ש שאינו מזכיר כלל בפירושו שם המחבר מן הטעם המדובר, כי לא הוברר הדבר.
ט[עריכה]
שמעתי דבת רבים הדוברים על צדיק עתק, ומוציאים דברים אשר לא כן על גאון עוזינו עטרת תפארת לראשינו הגאון המקובל האלהי מהר"ש הי"ד באמרם עליו שהוא בעצמו יסד וחבר גם את גוף הספר קרניים והראה את אושר כבוד מלאכתו בפירושו דן ידין אשר עשה זר זהב סביב למסגרתו למען יתגדל שם תפארתו -- תר"ו תיפח רוחם(?) של האומרים כן, לחשוד בכשרים, ויפים מכעירים, ולבנים משחירים, וצלולים מעכירים. לו חכמי ישכילו היטב בגוף העניינים ויטו אוזן ויכרו עין וישימו לב בדברים הדחוקים קצת אשר נמצאים בדבר הגאון מהר"ש הי"ד - ישימו ידם למו פיהם ויחרישו, ולא יאמרו עוד כאלה הדברים.
והטעם באמת מה שנדחק בקצת מקומות, אם כי כל רז לא אניס ליה ורוח אלהין קדישין ביה - דע והאמן כי בימיו לא נתגלו עוד הרבה ספרים קדושים מגורי האר"י זלה"ה כמו שנתגלו בימינו בעזה"י ויתעלה. לכן הוצרך לדחוק קצת כדי לפרש ולמצוא איהז פתח עכ"פ לדברי המאמר' הסתום וחתום מכל צד. וכבר הודעתיך למעלה כי בעזה"י מקום הניח לי. לך נא ראה בכמה מקומות שאני מפורש[2] דברי המאמר על פי הקדמות אמיתיות לקוחים מדברי הרב הרמ"ז ז"ל ומקד"מ ודומיהם אשר נתגלו בעתים הללו. ומעתה יסכר פי דוברי שקר, כי נראה בעליל כי התנא האלהי המחבר הספר הזה - רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו, ולפיכך הלשון סובל הרבה פירושים שונים, כי כן הוא בכל הדברים אשר ברוח הקודש נאמרים. ויש לי בזה אריכות גדול ועצום, אלא שאין כאן מקומו.
ואמנם תדע באמת כי גם זה הוא אצלי אחד מן הטעמים אל פירושו החדש הזה אשר לחברו ראיתי כי קנאת ה' צבאות קנאתי, האל דעות ה' ולו נתכנו עלילות.
י[עריכה]
לא נעלם מעיניך אחי ידידי החבורים אשר כבר חברתי ובשם "עולמות" אותם קראתי, לכן כדי לחבר הקונטרס הזה עם החבורים ההם(?) עולה בדעתי שיהיה פירושי זה נקרא גם כן בשם עולם די מכמה טעמים:
- (א) ממש שמבואר בסימן א' שאמר האלהי הזה המחבר בספר הקדוש הזה ד"י אל י"ד מאמרים, על שם שאמר לעולם ד"י. יעויין שם.
- (ב) על שם תרין משיחין - יוסף דוד, ועל מספר דוד בעצמו שהספר הקדוש הזה נתייסד עליהם כמבואר הכל למעלה מסימן ב' והלאה.
- (ג) על שם פירוש הגאון מהר"ש הי"ד הנקרא דן ידין הרמוז במלת די בנוטריקון, כי הוא פתח לנו ביתו פתוח לרווחה ותשואת חן חן לו, כי לולא פירושו לא הייתי מתחיל לעיין בו כלל. וכנודע למשכילים שאם אחד פותח פתח כחודו של מחט - נקל להבא אחריו להרחיבו עד פתחו של אולם. וקל וחומר להר' האי גאון שפתח פתח רחב עד מאד וברובי מקומות בו הלכתי וראשי ורובי עליו סמכתי.
- (ד) בו יושלמו סימני העולמות באותיות אל"פא בי"תא -- אבגדה - שהם אחד ברור גדול די הפוך - ואם כי בשם פרשת אליעזר קראתיו מן הטעמים האמורים למעלה - אין בכך כלום, וכמו כן חבורי מדרש לפירושים קראתיו גם כן בשם "עולם הגדול". וכמו כן נמצאים כמה ספרים ספרים קדושים הנקראים בב' שמות כנודע בשל"ה הקדוש.
ובארבעה טעמים האלו יש די להיות שמו "עולם די". ובשמים עדי ובמרומים שהדי - שאיני עושה שום דבר לכבודי - כי מה אני ומה חיי, עצמי וגידי בית חמר אשר בעפר יסודי - אי כבודי הדרי והודי. אך כל כוונתי לעשות ליקבה"ו הרועה אותי מעודי, לייחדו בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי. ואלהי אבי יצחק יהיה בעזרי ובסעדי ויתמוך ידי בעת מעבדי מעתה ועד עולם אמן ואמן.
הסכמות[עריכה]
הסכמות מן קצת גאוני זמנינו המה בכתובים תחת ידי ולא רציתי להדפיסם מפני הוצאות הדפוס, ועל כל פנים כלם גזרו אומר בחויא דרבנן שחלילה לשום אדם להדפיסו במדינה זו או במדינה אחרת בלתי ידיעתי והסכמתי. וגם אנכי בעצמי הנני הנני כסניף לאריות לבל ישיגו גבולי ח"ו פן ילכדו במצודת ה"חרם, והשומע ישקוט שאנן כזית רענן עד ביאת ינון.
הכ"ד הצעיר אליעזר פישל ניון ונכד להגאון הגדול רשכב"ה מוהר"ר יצחק זללה"ה שהיה אב בית דין ור"מ בק"ק קראקא והגלילות יע"א.
[הסתייגות][עריכה]
גם אלה לחכמים יבינו מדעתם כי לא כגוים שהיו בימי חכמי הש"ס ז"ל הגוים האלה אשר אנו מתגוררים בארצותם, כי המה היו עובדי כוכבים ומזלות ודבקים בכל התועבת, לא ידעו את ה' ואת דבר קדשו לא הכירו. אבל העמים שבזמנינו - את ה' הם יראים ונותנין כבוד לתורתו, עושים משפט וצדק בארצותם וחסד עם היהודים החוסים תחת כנפיהם. וחלילה לנו לדבר או לכתוב שום גנאי עליהם. וכל מקום שנזכר בספרים 'גוי' או 'נכרי' או 'אומות העולם' וכדומה - הכוונה על אותם עכו"ם שהיו בימי חכמי המשנה.
- ^ נ"ל כוונתו אל ספר שחבר בשם "מדרש לפירושים" כאן - ויקיעורך
- ^ אולי צ"ל 'שאני מפרש'... - ויקיעורך