ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעה ב
מן "וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ" (בראשית נ ד), בְּרִית, כְּרִית, חֲנִית. והקבוץ בכלם שְׁבִיתוֹת, שְׁחִיתוֹת, בְּרִיתוֹת, בְּכִיתוֹת, כְּרִיתוֹת, חֲנִיתוֹת, "וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב ד). וגם יתכן שיתקבצו גם בלשון זכרים כמו חֲנִית שמצאנוהו גם כן מקובץ בלשון זכרים "אֶת הַחֲנִיתִים" (דה"ב כג ט), כמו כן נאמר שְׁבִיתִים, שְׁחִיתִים, בְּרִיתִים. וכן מצאנו קבוץ שְׁבוּת בלשון זכרים: "וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה" (יחזקאל טז נג). וכן יהיה קבוץ שְׁבוּת, רְאוּת, פְּדוּת. או יהיה קבוצם כקבוץ חָנוּת, גָּלוּת בהראות למ"ד-הפֹעל.
פָּעוּת הפ"א בקמץ – "וְגָלֻת הַחֵל" (עובדיה א כ), "וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם" (ישעיהו ל ג), "חָזוּת קָשָׁה" (ישעיהו כא ב). וכן בדברי רז"ל טָעוּת, חָנוּת. כלם אחד בסמוך ובמוכרת: "לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין" (יחזקאל א ב), "וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם" (עובדיה א כ), "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (תהלים מט ד). וכן עם הכנוי: "וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ" (ישעיהו מה יג), "וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל" (ישעיהו כח יח), "וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ" (תהלים סט כב), "וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ" (יחזקאל לב ה). והיה זה שלא נשתנה בסמיכות ובכנוי להורות כי הם ממשקל מַלְכוּת, כי כן יהיה בתשלומו גַּלְיוּת.
ובקבוץ תשוב הפ"א שואית ותראה למ"ד-הפֹעל כמו שמצאנו "וְאֶל הַחֲנֻיוֹת" (ירמיהו לז טז) שהוא קבוץ מן חָנוּת, כך גְּלֻיוֹת, חֲזֻיוֹת, חֲסֻיוֹת, טְעֻיוֹת, כמו שנאמר מן מַלְכוּת "אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת" (דניאל ח כב) אף על פי שב"מַלְכֻיוֹת" לא נשתנית תנועתה וב"חֲנֻיוֹת" נשתנית תנועתה, מפני שמ"ם "מַלְכֻיוֹת" בתנועה-קטנה, וחי"ת "חֲנֻיוֹת" היה בתנועה-גדולה אם לא היה שלם, לפיכך שבה החי"ת לשוא לרוב התנועות. גם יתכן כי "חֲנֻיוֹת" מקובץ מן חֲנוּת בשוא-ופתח החי"ת, כי לא נמצא חנוּת במקרא כי אם בדברי רבותינו זכרם לברכה, ולפיכך לא נתבררה קריאתו אם בקמץ אם בשוא. ויהיה חֲנוּת בשקל פְּדוּת, שְׁבוּת, רְאוּת. אבל מן גָּלוּת יאמר גָּלֻיוֹת בקמץ הפ"א. גם יתכן שתי"ו גָּלוּת, חָנוּת, נהפכה יו"ד לטעם שזכרנו במלת מַלְכוּת במשקלו (לעיל קסא ע"ב).
פֵּעוּת הפ"א בצרי – "וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת" (מ"ב יא יב), "גֵּאוּת לָבֵשׁ" (תהלים צג א).