ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קעא ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קעא ב · >>

פֵּלָה – "צֵדָה לַדָּרֶךְ" (בראשית מב כה), "יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה" (דברים לב כה).^[1] לא ישתנו, אלא שתהפך הה"א לתי"ו בסמוך ובכנוי – עֵדָה, וקבוצו "הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים" (דברים ד מה). "כִּי קָמוּ עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ" (מ"א יד ד) ראוי מִשֵּׂיבָתוֹ, כמו "וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל" (תהלים מט טו) כמו וְצוּרָתָם. או יהיה הנפרד ממנו שַׂיִב על משקל בַּיִת, זַיִת.

ויש במשקל הזה שהוא בתי"ו ומלעיל, כמו שזכרנו מְלָאכָה ומְלֶאכֶת דְּבֵלָה ודְּבֶלֶת, תּוֹכֵחָה ותּוֹכַחַת, והיה ראוי על משקל פֶּלֶת, אלא מה שמצאנו מהם הם פתחים בעבור שעי"נם גרונית, והם נַחַת, שַׁחַת, רַחַת. והם אחד בסמוך ובמוכרת, ובכנוי: נַחְתּוֹ, נַחְתִּי, רַחְתּוֹ, רַחְתִּי, "בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ" (יחזקאל יט ד). ובקבוצם: נָחוֹת, רָחוֹת, שָׁחוֹת. ואפשר שיהיה "זֶרֶת אָרְכּוֹ" (שמות כח טז) מזה המשקל, או תהיה התי"ו שרש.

פָּלָה – קָמָה, בָּמָה, צָרָה, עָלָה, רָעָה, נָפָה. ובסמוך: "לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא" (ישעיהו ל כח), ובא מלעיל מפני מלה זעירא שבצדה, "בְּבָבַת עֵינוֹ" (זכריה ב יב), "בְּקָמַת רֵעֶךָ" (דברים כג כו), "בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים" (שופטים טו ה). "עָלוֹת יְנַהֵל" (ישעיהו מ יא), "וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה" (יחזקאל לו ב). ובא "בָּמֳתֵי עָב" (ישעיהו יד יד), "בָּמֳתֵי אָרֶץ" (דברים לב יג) בשני סימני הרבוי, ברבוי הזכרים וברבוי הנקבות, כמו שהמשפט לבא כן בשני סימנים עם הכנויים. אבל זולתי הכנויים אין המנהג ברוב. וחולם בָּמוֹת נהפך ב"בָּמֳתֵי" לקמץ-חטף להקל. ואפשר שיהיה מזה השער "עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ" (ירמיהו ה י), יאמר האחד שָׁרָה, והרבות: שָׁרוֹת, שָׁרוֹתֶיךָ. וכן "הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן" (תהלים יא ג), "וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים" (ישעיהו יט י). אבל "עַד שְׁתוֹתֵיהֶם" (ש"ב י ד) יצא מדרך המשפט, כי משפטו בקמץ כמו "שָׁתֹתֶיהָ". ואפשר שיהיה "שְׁתוֹתֵיהֶם" מנחי הלמ"ד.

פִּילָה – חִידָה, שִׁירָה, בִּינָה. וכל אשר על המשקל הזה לא ישתנו אלא שתהפך הה"א לתי"ו, "לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי" (שופטים יד יח), "וְרוּחַ מִבִּינָתִי" (איוב כ ג). והקבוץ: "שִׁירוֹת הֵיכָל" (עמוס ח ג) וכן כלם. ומזה המשקל: "וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם" (יחזקאל לו יא) על משקל שִׁירוֹתֵיכֶם, חִידוֹתֵיכֶם. כי באה הרי"ש בחירק בתנועת היו"ד אף על פי שעי"ן-הפֹעל אל"ף. וכבר כתבנוהו בשלמים בשקל פִּעְלָה (לעיל קנז ע"ב).

נימוקי רבי אליהו בחור

1. במסורת: צֵידָה ג' חסרים ושאר מלאים, אבל שֵׂיבָה כלם מלאים.