ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נב א
"וְחֵמַת מַיִם" (בראשית כא, יד) – שהיה בו מים; וכן "וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן" (שמואל א א, כד) – ונבל אחד יין; "סְאָה סֹלֶת" (מלכים ב ז, א); "וְסַל מַצּוֹת" (במדבר ו, טו). וזה הסמיכות שסומכין הכלי אל מה שיש בו הוא הרבה בלשון. "וַייָ אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ" (ירמיהו כ, יא) – נתן אותי; "לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה" (ישעיהו א, יג) – נשוֹא און עם עצרה; "חֲזַק לַמִּלְחָמָה יַכְשִׁילְךָ הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב כה, ח) – פן יכשילך; "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב" (משלי יג, א) – יקח מוסר אב. "עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ" (מלכים א ב, כו) – איש ענתות; "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו, ב) – איש דמשק; "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" (ישעיהו מא, כד) – איש תועבה; "שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ" (מלכים א ה, כח) – איש בביתו. "עִמּוֹ הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם" (יהושע יג, ח), פירושו, עם חצי שבט מנשה האחד שזכר (פסוק ז). ולפי שזכר לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, סמך ולא זכר חצי האחר, ואמרו עמו כאלו זכרו. "הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה" (תהלים קמב, ה) – כמו הבט ימין ושמאל, כי מהאחד יובן האחר, והרי הוא כאלו זכרו. "וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה" (איוב א, כא) – אל המקום הידוע, והוא הקבר; "וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם" (קהלת ג, יז) – במקום הידוע, והוא מקום המשפט ליום הדין; "וַתְּכַל דָּוִד" (שמואל ב יג, לט) – נפש דוד; "וַתָּחָס עָלֶיךָ" (שמואל א כד, י) – ותחס נפשי, או עיני; "וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ" (במדבר ו, ט) – שער ראש נזרו; "וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה" (ירמיהו יח, טו) – לעזוב שבילי עולם, ללכת נתיבות דרך לא סלולה; וכן "וַיַּכְשִׁלוּם" חסר המכשילים, והם נביאי השקר. "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, שֹׂנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים" (משלי כח, טז), פירושו, נגיד חסר תבונות ורב מעשקות ימות במהרה, אבל נגיד שונא בצע יאריך ימים. וכן "וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה" (מלכים ב ח, טז), פירושו ומת יהושפט. "וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף" (בראשית מח, א) – האומר; "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב" (בראשית מח, ב) – המגיד; "כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַייָ" (ויקרא ז, כה) – הכהן המקריב; "אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים" (עמוס ו, יב) – החורש; "כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר" (ירמיהו יט, יא) – כאשר ישבור איש. "וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים" (רות ג, טו) – שש מדות שעורים; "מִי לַייָ אֵלָי" (שמות לב, כו) – יבא אלי; "כִּי בַייָ נִשְׁבַּעְתִּי כִּי אֵינְךָ יוֹצֵא אִם יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה" (שמואל ב יט, ח) – כי אם אינך יוצא;