לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נא ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


– מה אתם אוֹמְרִים. "יָמוּתוּ אֲנָשִׁים" (ש"א ב, לג) – אנשים בַּחוּרִים; "בָּא בַאֲנָשִׁים" (ש"א יז, יב) – באנשים זְקֵנִים; "מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים" (מ"א כב, י) – בגדים חֲמוּדוֹת; "זֶרַע אֲנָשִׁים" (ש"א א, יא) – אנשים כְּשֵׁרִים וְטוֹבִים. "וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ" (תהלים עג, י) – מי כּוֹס מלא; "פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית" (יחזקאל ח, ג) – שער הֶחָצֵר הפנימית; "בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ" (ש"ב יט, כט) – באוכלי לֶחֶם שלחנך; "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" (בראשית ג, יז) – תֹּאכַל לַחְמָהּ, או פִּרְיָהּ; "אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים" (הושע ג, א) – יֵין ענבים; "וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ" (מ"ב יח, לא) – פְּרִי גפנו ופְּרִי תאנתו; "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי" (ישעיהו נט, כא), פירושו: ואני הִבְטַחְתִּים; "וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה" (ישעיהו סו, יח) – ואנכי מַחֲשַׁבְתִּי באה, או הָעֵת באה; וכן "הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה" (יחזקאל כא, יב), פירושו, הָעֵת באה. ופירוש "וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם" – אֶהְיֶה עִם מעשיהם ויָדַעְתִּי מחשבותיהם. והכנוי, כנגד הגוי שזוכר אחר כן, או כנגד אותם שזכר – "הַמִּתְקַדְּשִׁים" (שם פסוק יז). "אֲשֶׁר לְתִתִּי לוֹ בְּשֹׂרָה" (ש"ב ד, י) – אשר חָשַׁב שאתן לו שכר בשורה; "וְלֶחֶם אָמַר לוֹ" (מ"א יא, יח) – אמר לָתֶת לו; "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א) – בִּגְדֵי מלכות; "שִׁפְטוּ יָתוֹם" – מִשְׁפַּט יתום, "רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו א, יז) – ריבו רִיב אלמנה; "הִנֵּה בִטְנִי כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ" (איוב לב, יט) – כְּנֹאד יין; "וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ" (יהושע כב, כ) – לא גוע לְבַדּוֹ; "לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם" (מ"ב ו, י) – לא אחת לְבַדָּהּ ולא שתים לְבַדָּן; "וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה" (חבקוק א, טז) – שה בְּרִיאָה; "כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת" (שה"ש ד, ב) – הָעִזִּים הקצובות; "כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה" (תהלים לח, ח) – נֶגַע ונקלה (אולי צ"ל: נקלה); "וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם" (ש"א ב, יג) – בַּעַל שלש השנים; "וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן" (זכריה י, ז) – כמו אִם שָׁתוּ יין; "לֵץ הַיַּיִן" (משלי כ, א) – שׁוֹתֵה היין; "וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד" (חבקוק ב, ה) – שׁוֹתֵה היין; "יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה" (בראשית ד, כ) – וְרוֹעֵה מקנה; "כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיהו א, יח) – כצמר הַלָּבָן; "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר" (תהלים קמז, טז) – כצמר הַלָּבָן; "וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר" (מלאכי א, יד) – זכר תָּמִים; "וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ" (איוב א, כ) – את שְׂעַר ראשו; "וַיֹּאכְלוּ אֶת הַמּוֹעֵד" (דה"ב ל, כב) – זִבְחֵי המועד; "הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי" (ירמיהו יח, יד) – היעזוב מַיִם מצור שדי; "וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר" (דברים ה, ה) – כְּשֶׁיָּרַד בהר לאמר "אָנֹכִי" (שם פסוק ו); "לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל" (ש"א יג, ח) – אשר נָתַן לוֹ שמואל, או אשר יְעָדוֹ; "וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" (בראשית מב, לג) – ואת שֶׁבֶר רעבון בתיכם; "חֲמוֹר לֶחֶם" (ש"א טז, כ) – נוֹשֵׂא לחם, או מַשָּׂא חמור לחם; "וְנֹאד יַיִן" (שם) – שהיה בו היין;