ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כד א
שברך זרע אברהם. אבל "וְנִבְרְכוּ בְךָ" (בראשית יב, ג) אינו כן, כי פירושו שאני אברכם, ויבורכו בזכותך – לא מסבתם. וכן: "וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ וגו'" (דברים כט, יח) – ר"ל שהוא יסבב הברכה לעצמו, ויאמר: "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי". וכן "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם" (ויקרא כה, מו), שפירושו והתנחלתם מהם, כמו "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר" (בראשית מד, ד) – שפירושו מן העיר. ופירוש "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם" – אתם תסבבו שתהיו מונחלים מהם ותנחילום לבניכם אחריכם. והסבה, שתקנו מהם ותחיו אותם להיותם לכם לאחזה, ותעבדו בהם לעולם. וכן "וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה" (במדבר לד, י) – אתם תסבבו להיותכם נגבלים לגבול קדמה מחצר עינן – שתורישו יושבי הארץ עד הגבול. וכן כלם על זה הדרך, אבל מהקשים שבהם הראתי לך טעמם.
ופעמים המקרה יוצא מאתו לבד. כמו: "הִתְהַלֶּךְ נֹח" (בראשית ו, ט). ופירוש "הִתְהַלֶּךְ נֹח" – בעבור היותו בדורות רשעים וחומסים, ולא התבודדו לעבודת השם יתברך וליראתו כי אם הוא לבדו, אומר, כי הוא סבב בהתבודדו לבדו והפרדו מחברתם, להיותו הולך את האלהים; כי אם היה מתחבר עמהם, אף על פי שהיה לבו שלם עם ה' אלהיו, היה למד ממעשיהם, כמו שאמר החכם: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" (משלי יג, כ). אבל בהתפרדו מחברתם והתבודדו לבדו, הוא סבב להיותו הולך את האלהים.
וכן מנהג הלשון, כי בהראות רוב הפעֻלה בפועל, יאמרו לו בלשון נִפְעַל או הִתְפַּעֵל. כמו "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל לג, ל), "הַנֶּאֱנָקִים" (יחזקאל ט, ד), "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ" (מלאכי ג, טז). ובלשון הִתְפַּעֵל, כמו "מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט), "מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת" (שופטים יט, כב), "מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (ש"א כח, ט), "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ" (ישעיהו כח, כב).