ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/קיט
מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחייבין עליה כרת
[עריכה]שיקריב כל שוגג בחטא מהחטאים הגדולים הידועים קרבן חטאת שנאמר (ויקרא ד כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ וגו'. וזאת היא הנקראת חטאת קבועה, כלומר שהיא לעולם קרבן בהמה ולא יעלה וירד לפי עושר המקריב ועניו. והחטאים שיתחייבו עליהם חטאת [1] הם לעולם אותן שחייבין על זדונם כרת, ובתנאי שתהיה מצות לא תעשה ויהיה בה מעשה[2].
כבר אמרנו כי משרשי הקרבן להשפיל הנפש החוטאת, כחטאת כאשם תורה אחת להם (ויקרא ז ו). אינני צריך להחזירו על כל אחד ואחד.
מדיני המצוה. כגון מה שאמרו זכרונם לברכה[3] שאין חיוב השוגג להביא חטאת אלא על עבירה שחייבים על זדונה כרת, ויש בתורה שלשה חטאים שאף על פי שיש בזדונן כרת אין בשגגתן חטאת. ואלו הן: מגדף, ומבטל מילה, וחדל מעשות הפסח. ונתנו טעם בכל אחד ומפורש במקומו. כל שאר העבירות שזדונן כרת, שגגתן חטאת קבועה, חוץ מטמא שאכל את הקדש וטמא שנכנס למקדש, שאף על פי שזדונן כרת אין מביאין חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד, שהוא עוף או קמח, כמו שמפורש בכתוב[4]. נמצאת למד, שכל העבירות שבתורה שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה, שלש וארבעים הם [5]. צא וחשב, כי כן תמצאם, ורובם בעריות. וכן מענין זה מה שאמרו זכרונם לברכה[6] שאין חיוב הקרבן עד שיהא שוגג מתחלה ועד סוף. וחילוקי הידיעות שאפשר שיהיו לשוגג בשגגתו, רבות. ויתר רובי פרטיה מבוארים בהוריות[7] ובכריתות [8], ובמקומות משבת[9] ושבועות[10] וזבחים.
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות. ועובר עליה ולא הקריב חטאת קבועה על שגגתו -- בטל עשה.