ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/נג
מצות בית דין לדון בדין שומר חנם[עריכה]
לדון בדין שומר חנם, שנאמר (שמות כב ו) כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו', ובא הפירוש [1] שפרשה זו נאמרה בשומר חנם, ולפיכך פטר בו את הגניבה. ופירוש 'חנם' הוא שלא קבל הנפקד שום שכר על שמירת הפקדון.
השרש ידוע.
דיניה, כגון [2] הטוען טענת גנב בפקדון ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו מה דינו, ודין [3] טוען טענת אבדה, ודין טוען טענת פקדון מה דינו, ודין טוען וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, ודין [4] טוען טענת גנב בפקדון של קטן, ויתר פרטיה מבוארים בפרק תשיעי מן קמא ושלישי ממציעא, ושמיני משבועות[5]
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, ובית דין העובר עליה, בטל עשה.