ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלא לאכול חמץ בפסח[עריכה]

שלא לאכל חמץ בפסח, שנאמר (שמות לג ג) ולא יאכל חמץ.

משרשי מצוה זו. מה שכתבנו בשאר מצות הפסח.

דיני המצוה. כגון מה הן הדברים שנאסר בהן משום חמץ, והן חמשה מיני דגן, ודין הלש במי פרות, ודין לתיתה, ותבשיל שנמצא בו חמץ, בחמין או בצונן, ויתר פרטיה מבוארים בפסחים [1] [2].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות. ועובר עליה ואוכל כזית חמץ בפסח במזיד, חייב כרת. בשוגג חייב חטאת קבועה.

הערות[עריכה]

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/019