ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ז

[א] "כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש" -- מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה. [ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה-- אין מצטרפים

[ג] "מכות אש"-- יכול מורד? ת"ל "והיתה מחית המכוה", יכול עד שתעשה צלקת? ת"ל "מכות אש". הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה "צרבת המכוה היא" עד שתקרום כקליפת השום.

[ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח וכל שהוא מחמת האש זו היא מכוה? ת"ל מכוה מכוה ריבה.

אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור. שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר. עד שלא נתגייר מנין? בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין? ת"ל מכוה מכוה ריבה.

אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? ת"ל "כי יהיה בו" אפילו בכולו.

אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? ת"ל בעורו בעורו ריבה

[ה] "בהרת לבנה אדמדמת"-- מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת"ל "לבנה". מנין לרבות שאר המראות? ת"ל "או לבנה"

[ו] "ואם יראנה"-- כולה כאחת. "והנה אין בבהרת שער לבן"-- זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו שיש בו רוחב שתי שערות

[ז] "ושפלה איננה מן העור והיא כהה"-- ז"ש לרבות את השוה וגבוה

[ח] "וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת"ל תפשה ואם פשה תפשה.

[ט] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון-- בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור... החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן-- בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר תפשה ואם פשה תפשה

מה ת"ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? "צרעת" כגריס. "צרעת" ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. "צרעת" ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.

מה ת"ל היא היא היא ג' פעמים? "היא" אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. "היא" פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. "היא" אין לה מראה חמישית [היא אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה]