ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרשה ה

פרשה ה

[א] "איש..."-- להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא

איש ואשה--- אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? ת"ל "או"

"כי יהיה בו נגע בראש או בזקן"-- מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.

[ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? ת"ל "צרעת הראש או הזקן"-- כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה.

[ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש, [*לא בראש ולא בזקן] מנין? ת"ל "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן"

[ד] "מראהו עמק"-- אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? ת"ל "והנה אין מראהו עמק מן העור". וא"כ למה נאמר מראהו עמוק"? יכול אם נתקו אדם יהא טמא? ת"ל "מראהו עמוק"-- מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.

[ה] "ובו"-- להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו. "ושער"-- מיעט שער שתי שערות

"צהוב"-- לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? ודין הוא-- ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. שער לבן שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק?! ת"ל "צהוב"-- צהוב ולא לבן. ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב

"דק"-- לקוי קצר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך. אריב"נ ומה הלשון הוא אומר "דק מקל זה", "דק קנה זה"-- דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך?! אמר לו ר"ע עד שאנו למדין מן הקנה נלמד מן השיער "דק שערו של פלוני"-- דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך

[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? ת"ל "וטמא אותו הכהן נתק הוא".

[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר אבל יטמא מקום הבהרת? ת"ל "נתק הוא"-- הוא אינו מטמא מקום הבהרת. יכול לא יטמא מקום הבהרת אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? ת"ל "נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא"-- אין לראש ולזקן טומאה אלא טומאת נתקים בלבד