סמ"ק/קצח

<< · סמ"ק · קצח · >>

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פי"ז. סמג לאוין סימן קפח דף נו טור י"ד סי' קג וקכב וטור א"ח סימן תנב

להגעיל כלים דכתיב (במדבר ל"א, כ"ג) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וגו'. ודוקא כלי שאינו בן יומו ואז אפי' בתוך כלי כשר מותר להגעילו ואם בכלי אסור שאינו בן יומו טוב יותר. אבל תוך כלי אסור בן יומו לא יגעיל. וכן להכשיר הכלי על ידי הגעלת עצמו אסור כל זמן שהוא בן יומו. ודוקא דרך הגעלה אסור בבן יומו לפי שחוזר הכלי ובולע האיסור ששלט במים אבל דרך ליבון מותר ולא שייך ביה האי טעמא. ולהגעיל כלים לצורך פסח אם מגעילן ערב הפסח קודם ארבע שעות מותר אפי' שניהם בו יומן. דאין בהם רק טעם חמץ של היתר ולכך שרי דנותן טעם בן נותן טעם הוא ^{(ר"פ א)} וכן להגעיל כלי של בשר בכלי שנשתמש בו בשר בן יומו להשתמש בו חלב או איפכא מותר אבל לאחר ד' שעות אסור להגעיל בכלי שאין בו ס' אלא כלי שאינו בן יומו ^{(ר"פ ב)} משום דטעם חמץ הנכנס בקער' כשנפלט במים לאחר ארבע שעות דמטא זמן איסור חמץ נעשו המים איסור וחוזרים ונבלעים בכלי וכלי שיש בו ששים מן הנגעל מגעילו בתוכו אפי' כלי של בן יומן ובלבד שלא יהא הכלי שמגעילין בו בן יומו ^{(ר"פ ג)} ודין בן יומו נהגו העולם להצריך מעת לעת אבל המבשל בכלי שאינו בן יומו מותר באכילה כי לא הצריכו להגעיל רק גזירה אטו בן יומו ובכאן לא שייך גזירה. ודבר שתשמישו על ידי האור צריך ליבון ושתשמישו ע"י חמין סגי בהגעל' ושתשמישו ע"י צונן סגי בהדח' וסכין אע"פ שתשמישו ע"י חמין אם בא לאכול בו צונן נועצי' פעמים בקרקע ^{(ר"פ ד)} ובסכין שאין בה גומות אבל אם יש בה גומות צריך לשפשף הגומות עוד במים יפה:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

ומיהו כלים של בשר ושל חלב ושניהן בני יומן אסור להגעילן בכלי אחד אפי' קודם ד' שעו' כדפרי' בהג"ה גבי הלכות פסח:

ואז כשאינו בן יומו מותר להגעילו ערב פסח אפילו אחר ד' שעות אפילו למאן דאסר נותן טעם לפגם בפסח דאף לפי דבריו לא מתסר פגם בפסח רק בזמנו: דאז הוי חמץ במשהו. אבל בע"פ אינו במשהו אפילו לאחר שש שעות ^{(הג' א)} כדפירש לעיל:

פי' רבינו ברוך כשבאים להגעיל כלים של איסור שאינן בני יומן. צריך שלא יהיו בני יומן משום תשמיש דחמין אפילו דהיתר דאם נשתמש בו תוך אותו היום בחמין אפילו דהיתר כגון מים רותחין הרי האסור הנבלע בכלי נותן טעם במים לשבח וחוזר ובולע ונעשה בזה בן יומו וצריך להמתין מעת לעת מאותו תשמיש קודם שיגעילנו. ודוקא כלי שבלוע יין אסור אבל מהיתר להיתר כגון מבשר לחלב אפילו נשתמשו בחמין באותו היום אין לחוש משום דהוי נותן טעם בר ניתן טעם דהיתר כמו גבי חמץ ע"פ קודם ד' שעות כדפירש בפנים גם גבי הגעלה מבשר חרלב אם הגעילן אפי' בני יומן מותר משום דהוי נותן טעם ב"נ טעם דהיתר אך לכתחלה אסור להגעיל שום כלי בן יומו ואפילו מבשר לחלב גזירה אטו כלי של איסור. וגם נראה דנ"ט בנ"ט גופיה דשרי היינו דווקא דיעבד אבל לכתחלה אסור לגרום. מדקאמ' דגים שעלו בקער' מותר לאכלם בכותח משמע דוקא עלו דיעבד אבל לכתחלה אסור להעלותם בקערה של בשר כדי לאכלם בכותח. ואל תשיבני מפני מה התיר רבינו ברוך להגעיל כלים בע"פ לכתחל' קודם ארבע שעות משום נ"ט בנ"ט משו' דהתם לפי שעה הוא וגם לא מיחלף בכלים של איסור כמו גבי בשר בחלב וכן לא קשיא מאי דשרינן גבי הגעלה דבשר בחלב אע"ג דנשתמש בתוך אותו היום במים חמין. דהתם דיעבד הוא כשבא לשאול על ההעגלה. כללא דמילתא לעניין לכתחלה ודיעבד לגבי נ"ט הכל תלוי בשעת שאלה לחכם אם כבר נעשה נותן טעם בר נותן טעם והוא שואל עליו אם מותר מבשר לחלב או איפכא אומרים לו מותר ואם קודם שנעשה נותן טעם בנ"ט הוא שואל עליו אם מותר לגרום נותן טעם בנ"ט כדי לאכלו מבשר וחלב או איפכא אומר לו אסור כמו גבי דגים דאסור להעלותן לכתחילה בקערה של בשר כדי לאכלה בחלב וכן גבי הגעלה מהאי טעמא:

בקרקע קשה ולא רכה ולא באבן וטעמא משום שהקרקע קשה הוא אספר"א בלעז ומעברת האיסור הנדבק בסכין וכן לא סגי לנועצו באפר מהאי טעמא אך אם ישפשף יפה באפר מגובל או בטיט שפיר דמי וכל זה לחתוך בו צונן אבל לחתוך בו רותח בעי הגעלה בחמין עם שפשוף בטיט ויש שנהגו להשליך המים ממים על הכלים להגעילם ואין זה טוב דשמא העירוי ככלי שני וגם מן הקערות אע"פ שתשמישן ע"י ערוי מכ"מ אסור שפעמים מדיחין אותו ע"י האור ממש ובחול המועד של פסח ^{(הג' ב)} אין מגעילין כלים אפי' אינן בני יומן אפי' בכלי שיש בו ס' משום דקיי"ל חמץ בפסח במשהו והיינו משעה שחייבים עליו כרת ואילך:

קצח

כדפי' לעיל. עיין לקמן סימן רכ"ב ובפנים שם:

אין מגעילין כלים בני יומן בח"ה של פסח וה"ה אינן בן יומן למאן דאוסר נט"ל בפסח ועיין לקמן סימן איסור משהו: