סמ"ק/קנד
רמב"ם הלכות תפילין פ"א ופרק ה סמ"ג עשין כג טור י"ד רפה.
לכתוב מזוזה דכתיב (דברים ו', ט') וכתבתם על מזוזת ביתך וגו' פי' לקבוע דמתרגמי' ותכתבינון על מזוזין ותקבעינון בסיפי ביתך אמרו רבותי' שכותבין ב' פרש' שמע והיה אם שמוע בקלף א' זו עג"ז וכתיבתן כאשר ביארתי בתפילין רק שצריכין שירטוט בין שיטה לשיטה. א"ר חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיו' סתומות נהגו רבותינו להניח קצת חלק בסוף שמע וקצת חלק בתחל' והיה אם שמע ובין הכל שיעור חלק שלשה אותיות כדאמרינן בירושלמי פתוחה מכאן ומכאן סתומ' ומיהו אי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ולשון פרשיותיה סתומו' משמע כדברי האומר על הארץ בסוף שיטה. ומיהו הסופרים שכותבין בתחלת השיטה אין להקפיד עליהן (ר"פ א) דאי עבדינהו פתוחות שפיר דמי בית שאין בו ד' אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה וכן פתחי שימאי פירוש דלית בהו שקפי או דלית להו תקרה. ובית התבן ובית הבקר ובית האוצרות זה הכלל כל שיש בו בית דירה חייב ואם לאו פטור. ובית שער חייב מדרבנן מפני שהוא פתוח לבית שיש בו דירה. וצריך מזוזה בכל הפתחים וצריך שלא יעמיק טפח במזוזה ומצוה להניחן תוך חללו של פתח בטפח הסמוך לרשות הרבים ופתח שבין שני בתים הלך אחר היכר ציר לידע מהו ימין ביאה וצריך להניחה לצד ימין ביאה. וצריך להניח' בשליש העליון של פתח. ואם הניחה כנגר פסולה (פי' כיתד) ופרש"י כנגר זהו מושכבת ור"ת פירש זהו מעומד ולצאת ידי שניהם טוב להניח האסתוירא (פי' באלכסון) וצריך לבודקה פעמים בשמיטה וב"ה ובית המדרש פטורים ממזוזה ואמרינן פרק השואל המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשיצא מביתו לא יטלנה (ר"פ ב) בידו ויצא ובחוצה לארץ השוכר בית משלשים יום ואילך חייב במזוזה ויש שהיו אומרי' עיר שש בה חזירים פטורה מן המזוזה ואין זה נמצא בשום מקום בירושלמי ובתלמוד (ר"פ ג) שלנו אך בכל מקום שיש טינוף סביבו טוב לכסות כל המזוזה שלא תהא נראית ובמקום טהור טוב שתהיה נראית ונהגו העולם לכתוב שדי מבחוץ כנגד חלק שבין פרשה לפרשה וגם כותבין השם היוצא מה' אלקינו ה' אחד כנגדה וזהו השם כוזו במוכסז כוזו והן האותיות של אחר השם כלו' אחר היו"ד יש כ"ף ואחר הה"יא יש וי"ו. וכן כל האחרות וטוב הוא לכותבן מבחוץ אך מבפנים אסור לכתוב שום דבר. ובעון מזוזה בניו ובנותיו של אדם מתים כשה' קטנים שנ' (ירמיהו ב', ל"ד) דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים והמקיים מצוה זו מקיים שני עשה ומזכיר אהבת השם ב"ה בכל מאודו ומארכת ימים ומשמרתו כדכתי' למען ירבו ימיכם ומכלל הן אתה שומע לאו:
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה]מהכא משמע דיש קפידא בדין פתוחות וסתומות אפילו כשאין פרשה אחרת כתוב באותו קלף:
כשנשאר שם יהודי אבל כשנשאר שם עכו"ם יטלנו בידו ויצא:
ומיהו אפי' הוא אמת דוקא בפתחים שאינ' כ"א י"ט דהשתא כשמניח המזוזה בשליש העליון כמשפטה מ"מ הויא תוך י' מן הקרקע אבל לדידן שהפתחי' גבוהים וכשמניח' בשליש העליון הוא גבוה י' מן הקרקע ויותר הלכך אין להקפיד כך נמצא בסדור הרב ר' חיים בן הרב ר' משה מאיור"א שסדר ע"פ גדולים: