נתיבות המשפט/ביאורים/רב
וי"א דאפילו הם צבורין עש"ך ס"ק ג' עד דאין חצירו קונה לו אלא כשהוא כבר בחצירו משא"כ הכא דחצירו ומתנתו באין כאחד ולכאורה הוא תמוה מאוד ומרפסו איגרי דהא מבואר בב"מ דף י"א דהקנה ר"ג לר' יהושע ע"י שאמר ומקומו מושכר לו אף דחצירו ומתנתו באין כאחד וכן בגיטין אמרינן בכמה דוכתי דגיט' וחציר' באין כאחד מהני וכבר עמד בזה בספר קצה"ח (אחר כך בא לידי ס' מחנה אפרים וראיתי שסתר גם כן דברי הש"ך מכח הוכחות אלו בה' קנין חצר סי' י"ז ע"ש) וכדי שלא לאשוויי לאדונינו בעל הש"ך לטועה בדבר משנה לכן נראה לי כוונתו דודאי אם היה בחצר בפני המוכר או שהקנה לו החצר והמטלטלין כאחת וקנה הקרקע בפני המוכר כגון שנתן לו הכסף או שהחזיק בפניו ודאי דקנה המטלטלין גם כן דחצירו כידו והוי כאילו משך או הגביה המטלטלין בפני המוכר דקנה דבפניו א"צ לומר לו לך וקני רק כוונתו כגון שנתרצו בפיסוק דמים על הקרקע ועל המטלטלין ואמר לו המוכר לך חזק וקני דאז אם הם צבורין וא"ל אגב אף אם הלך הלוקח והחזיק שלא בפניו קנה גם המטלטלין כיון דהם צבורין ואמר ליה אגב דהחזק' מועלת אף לקנין המטלטלין מהני אמירתו לך חזק וקני ולדעת המחבר אפילו בלא אגב מהני החזקה להמטלטלין דחשבינן המטלטלין כאילו הן מחוברין להקרקע שהן צבורים כמ"ש הסמ"ע ס"ק ג' אבל אם לא אמר לו אגב קרקע להרב בהג"ה אפילו הם צבורין ולא אמר לו רק לך חזק וקני והלוקח החזיק שלא בפניו כיון דחזק' אינו מועיל להמטלטלין רק להקרקע כיון דלא אמר אגב א"כ מה בכך שנעשה חצירו וחצירו כידו והוי כהגבהה או משיכ' להמטלטלין מה בכך הא משיכה והגבהה לא מהני שלא בפני המוכר רק כשא"ל לך משוך וקני והכא לא א"ל רק חזק וקני וכיון דחזק' לא הוי קנין להמטלטלין כשלא אמר אגב לא מהני אמירת המוכר לך חזק שיקנה המטלטלין מתורת חצר וזה ברור וזהו כוונת הש"ך דדוקא כשהוא כבר בחצירו וכו' פי' בשע' שהקנ' לו המוכר המטלטלין כבר המטלטלין בחצירו של לוקח בפניו והוי כאילו משך בפני המוכר דמהני משא"כ כאן דחצירו ומתנתו באין לו כא' שלא בפניו וחצירו אינו קונה לו כשהקנין של חצירו הוא שלא בפני המוכר:
וכן נ"ל עיקר וממילא בהפקר דליכא דעת אחרת ול"ש אמירת אגב לא קנה מטלטלין אגב קרקע ובקצה"ח בסי' ער"ה כתב דלדעת הרמב"ם דלא בעינן אגב בצבורין קונה אף בהפקר אם החזיק בקרקע קנה המטלטלין שע"ג ולמד זה מהא שכתב רש"י בב"ק דף קי"ז בהא דאמר התם כגון שגזל שדה מחבירו והיתה פרה רבוצ' שפי' רש"י שם שקנה מטעם אגב וכו' ע"ש ולפענ"ד לא מסתבר לומר כן דהקרא דנלמד מיני' אגב במתנה כתיב דהוא דעת אחרת מקנה ובר"ן בקידושין כ"ו השוה קנין אגב למכר עשר שדות שזביני ריעי נינהו ע"ש א"כ כמו דלא מהני גבי עשר שדות בדליכא דעת אחרת מקנה ה"נ בזה ואפילו לדידן דקיי"ל לא בעינן דמי כולן דעדיף מעשר שדות מ"מ כיון דזביני ריעי נינהו ולא מצינו בקרא קנין אגב רק בדעת אחרת מקנה מנין לנו בהפקר ומהא שכתב רש"י גבי גזל אפשר דכוונתו מטעם חצר דלענין לקנות גזילה הוי חצירו הגזול ג"כ חצירו ועוד אפשר לו' דר"א ס"ל סתם גזילה יאוש בעלים והתו' בב"ק דף ס"ט בד"ה כל שליקטו ב' דיאוש הוי כמו מתנה לגזלן ושפיר הוי דעת אחרת מקנ' ואפי' בקנין גזיל' להתחייב באונסין י"ל דלענין שיתחייב באונסין הנגזל גופיה ניחא ליה דליקני הגזלן לכך חשיב דעת אחרת מקנה אותו משא"כ בהפקר:
אבל כשא"י שאין לו הרמ"א קיצר דבתשובת הרשב"א שהביא הב"י מבואר דזהו דוקא כשכתב סתם אג"ק ואז אם רגילין אצלו הוי כאילו ידוע שאין לו שאילו היה לו היינו מרגישין ואפ"ה אם כ' דלא כטופסי דשטרא דאיהו אודי אנפשי' דאית ליה אדם נאמן על עצמו ומכ"ש כשכתב לו בפי' שהודה שיש לו קרקע א"נ שכתב לו ד"א קרקע בחצירו הוי כאלו הודה שיש לו ונאמן על עצמו ומהני:
החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין: עסמ"ע ס"ק י"ז דדומיא דערים בצורות בעינן וכו' והוא תמוה דבש"ס לא אמר טעם זה רק למ"ד עבדי כמקרקעי דמי אבל לדידן דקי"ל עבדי כמטלטלי דמי בלא"ה לא קנה שאין מטלטלין נקנין אגב מטלטלין:
שיהיה ישן עסמ"ע ס"ק ך' דבעינן שיהיה משומר לדעת האדון וכו' וכן הוא הל' בגיטין דף ע"ט ישן ומשמרתו ה"ז גט ותמוה לי לפי דעת הרב לעיל בסי' ר' סעיף א' דבחצר שאינה משתמרת בעינן דוקא עומד בתוכו ממש ולדעת המחבר לעיל סי' ר' דבעינן עומד בצדו לא קשה דהכא קתני סתם ישן ומשמרתו דמשמע ביכולה לשומרו סגי ואפי' מאה אמה ויכול' לשומרו מהגי דז"א דהש"ס סמוך עצמו דודאי בעינן עומד בצדו דלא עדיף מחצר המשתמרת דבעינן עומד בצדו רק דבחצר המשתמרת לא בעינן רק עומד ובצדו ולא בעינן משמרתו כיון דהיא משתמרת מצד עצמה אבל בישן בעינן משמרתו ג"כ דכל שאינ' משמרת מצד עצמה בעינן שיהיה משומר מחמתה כמ"ש הרשב"א בגיטין ע"ט ע"ש אבל למאן דס"ל בתוכה דוקא קשה וכן קשה מבהמה דמהני כפותה ולא מסתבר למימר דמיירי בעומד על הבהמה דוקא וכן קשה מגיטין דף ע"ט דמקשה אילימא בגט דידה וחצרי דידה למה לי אויר הגג וכו' ואי נא' דבעינן בתוכה דוקא לא מקשה מידי (וע' בחידושיו לגיטין שם) ועוד נלפענ"ד דאפי' אי נימא דבעינן בתוכה דוקא מ"מ מקח וממכר בצדו סגי דהתו' בעירובין לא כתבו דבעינן בתוכה רק בגט דשליחות לא מהני ביה רק מטעם יד מהני י"ל דלא הוי יד רק בעומדת בתוכה וכן הרב המגיד לא כתב דבעינן עומד בתוכה רק במציאה דלא מהני בזה טעם שליחות כמו שהקשה הר"ן במשנה דראה אותן רצין דאמאי מהני חצר במציא' הא חצר מטעם שליחות ובמציאה לא מהני שליחות ותי' כיון דכל דבר שהוא זכות לו מניח בתוכו כידו אריכא חשיבא ומש"ה בחצר שאינ' משתמרת דודאי אין אדם נותן לתוכה אדעתא שיהיה יושב ומשמרו לאי ידו חשיבא אבל במו"מ דמהני ביה שליחות כיון שמשמרו יכול החצר לקנות מטעם שליחות דמ"ל שהוא משתמר מעצמו ומ"ל שהוא משמרו מ"מ שלוחו הוא כנ"ל וצ"ע:
קנה מה שבתוכה: דמשיכה מהני בכליו של מוכר וזה דלא כדעת התוס' בב"מ דף ט' בד"ה משוך בהמה שכתבו דלא מהני משיכה בכלי של מוכר עד שיאמר לו בפי' שיקנה הכלים שבתוכו במשיכה זו עיין שם: