נתיבות המשפט/ביאורים/קצח
ד"ת מעות קונות נראה דמן התורה כיון דאיכא מעות אינו קונה רק במעות אבל במקום דליכא מעות משיכה הוא דבר תורה כגון שמגבהו בחובו או בהפקר דליכא מעות משיכה קונה:
שלא יקנה עסמ"ע סק"ג שאם קידש המוכר אשה בהמעות דמקודשת דלחומרא לא נעקרו כו' לא הוצרך לטעם זה רק למאן דס"ל דאסור למוכר להשתמש במעות אבל למאן דס"ל דמותר להמוכר להשתמש בהמעות מטעם דחז"ל לא עקרו קנין המעות של המוכר כמ"ש התו' ב"מ דף מ"ג ד"ה מאי איריא ודאי דבלא טעם זה קידושיו קידושין ואחר שקיבל מי שפרע ודאי דא"י לקדש בו אשה:
בהגבהת טפח עסמ"ע ס"ק ד' כיון שהוא בידו הרי הוא כאילו הוא ברשותו דבריו תמוהין מאוד דודאי כשלקחו בידו אפילו ליכא טפח קנה דידו קונה מטעם חצירו כמ"ש התוס' ב"ק כ"ט ד"ה אלא אמר ר"א ע"ש רק דפלוגתייהו הוא באם לא הגביה בידו רק שיגבה מכחו ונראה דאם בולט חוץ לידו שאינה גבוהה מן הקרקע טפח אז הדין כך דאם בולט למעלה נגד אויר ידו קנה מטעם חצר כמו נגד אויר חצירו דלא בעינן מחיצות כשהוא נח כמבואר בגיטין דף ע"ט אבל אם בולט לצד ידו אינו קונה מטעם ידו רק מטעם הגבהה ובעינן שיהיה מוגבה למר ג"ט ולמר טפח וגם בעינן שיהיה על האופן המבואר בסי רס"ט:
יתמהמה המוכר עסמ"ע ס"ק ז' שהקשה מק"ס ותי' כיון דלא לקח המעות וכו' ובחליפין שוה שזה אף בלא"ה לא שייך הטעם דנשרפו חיטיך כיון דשייך גם כן אצל הלוקח אח"כ מצאתי בשטה מקובצת שכתב כן ובסטומתא ובק"ס נראה כיון דסתם אינו נותן המעות לא פלוג רבנן ואפילו נתן המעות ג"כ קונה ובמעות לחוד אפילו לא נתן רק מקצת מעות דלא שייך לומר נשרפו חיטיך מ"מ לא קנה רק למי שפרע כיון דעקרו קנין מעות לגמרי עקרוהו וראי' מחולין דף פ"ג בנתן דינר על הבהמה דאינו קונה רק בארבעה פרקים ולא בשאר ימות השנה ע"ש:
במקום דליכא למיחוש לדליקה לכאורה הדברים תמוהין דהא משנה מפורשת הוא דהכסף אינו קונה הזהב משום דכספא טיבעא אף דבמעות לא שייך לומר נשרפו מעותיך בעלי' כמ"ש התוספות בב"מ דף מ"ג ד"ה מאי אריא ובפרט דלשניהם שייך טעם דנשרפו ואפ"ה לא קנה אלמא דלא פלוג רבנן בתקנתא ונראה דלק"מ דלא מיבעיא לתי' בתרא שכתבו התוספות ב"מ דף מ"ג שם דלר"י לא עקרו הקנין מעות אצל מוכר א"כ חייב המוכר באונסי' הכסף שהן המעות ואחר שלא עקרו קנין המעות אצל המוכר אף שמעות אינו קונה וממילא אף אחר התקנה שמעות לא יקנה א"י המוכר לומר נשרפו כספך משא"כ באונסי הזהב שהן פירי ודאי שיפטר המוכר מאונסין אם נאמר שמעות קונות ואפילו לתירוץ קמא שמתרצין התוס' דלא שייך במעות לומר נשרפו מעותיך משום דכספי' אין להן שמירה אלא בקרקע מ"מ תירוץ זה לא שייך רק בהמעות שקיבל המוכר דנעשה עכ"פ ש"ח עליו דהא קיבלן לביתו מש"כ אי מעות קונות וכבר נקנו לו החיטין בקנין גמור אפילו ש"ח לא הוי המוכר עליהן כמ"ש הב"י בס"ס זה בטור דאחר שנעשה קנין גמור בהחיטין אין המוכר עליהן אפילו ש"ח עיין שם:
ויש אומרים דאפילו הוציאן טעם פלוגתתן עיין בב"י דפליגי אי נתינה בע"כ הוי נתינה או לא דטול את שלך הוי כנתינה ועיין בסמ"ע בסי' ק"ך ונראה ברור דאם אמר הלוה טול שלך ואמר המלוה יהיה בידך פקדון דפטור כיון דטול שלך כנתינה דמי והלה נתרצה הרי נתינה ברצוי לכולי עלמא הוי נתינה ולא דמי להא דסי' ק"ך דאם אמר המלוה יהיה בידך פקדון דלא נפטר דשם איידי שלא אמר הלוה טול או באופן שלא היה יכול לומר טול כגון בתוך הזמן דלא היה נתינה מיד הלוה אבל כשאמר לו טול דהוה נתינה והלה נתרצה כולי עלמא מודו דנתינה ברצוי הוי נתינה ולא פליגי רק בנתינה בע"כ כנ"ל: