נתיבות המשפט/ביאורים/קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משעבדם לו מעכשיו. עיין תומים דמעכשיו לא מהני במטלטלין שלא היה לו בשעת שיעבוד ע"ש ויש לעיין בזה לפמ"ש הרשב"א בפ"ג דקידושין ע"ש דהמקנ' דבר שלב"ע לר"מ אף דיכול לחזור בו מ"מ אם כתב מעכשיו א"י לחזור אם כן מכ"ש בשיעבוד דעדיף מקנין לר"מ כמ"ש הש"ך בסי' קי"ב עוד נסתפק בתומים לענין קנין דקיי"ל דהוי מעכשיו וכן בזמנו של שטר מוכיח עליו דהוי כמעכשיו אם גם בכאן מועיל. ולפענ"ד דהבו דלא להוסיף עלה דאף מעכשיו לא הוזכר בש"ס דמועיל והוא נגד הסברא לכאור' רק שהפוסקים חידשו זה ודעת' רחבה והבו דלא לוסיף ורק מעכשיו מהני ולא שאר דברים כנ"ל (ועסמ"ע ס"ק י' ויש שם ט"ס וכצ"ל דהמקנה עבדים לא מקניין ותיבת משתעבדי ט"ס וצ"ל מקניין):

הודאת בע"ד ואף דנאמנות לא מהני נגד לקוחות מ"מ הכא מהני כיון דבשעת הודא' לא הי' חב לאחריני והי' הודאתו מהני בעדים הוציאו הקול ומש"ה גובה ממשעבדי כמו מי שמוד' שחייב לפני עדים דגובה ממשעבדי משום קלא דאינהו דאפסידו אנפשייהו כשקנו אחר הקול משא"כ לענין נאמנות דאיכא פסידא דלקוחות ששמעו הפירעון וקנו והוא פשוט: