נדרים עד ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
תנן אמר רבי אליעזר ומה אם אשה שקנה לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שמיפר נדריה ואי בשעשה בה מאמר קנה לעצמו הוא שקנה לעצמו ע"י שמים תפשוט דבעי רבה מאמר לבית שמאי אירוסין עושה או נשואין עושה תפשוט דנשואין עושה דאי אירוסין עושה הא תנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה אמר רב נחמן בר יצחק מאי יפר יפר בשותפות תניא נמי הכי כרבי אמי שומרת יבם בין יבם אחד בין שני יבמין ר"א אומר יפר ורבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים ר"ע אומר לא לאחד ולא לשנים א"ר אליעזר ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו משבאת לרשותו נגמרה לו אשה שיש לו חלק עד שלא תבא לרשותו משבאת לרשותו אינו דין שתגמור לו אמר לו ר"ע לא אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שכשם שאין לו חלק בה כך אין לאחרים חלק בה תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שכשם שיש לו עמה חלק כך יש לאחרים חלק בה אמר לו ר"י עקיבא דבריך בשני יבמין מה אתה משיב על יבם אחד א"ל כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר וכשאר דברים כן נדרים בלשון הזה אמר בן עזאי חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את ר"ע מאי
רש"י (ריב"ן)
[עריכה]ואי - אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון שעשה בה מאמר הא דאמר שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא במה שעשה בה מאמר:
או נשואין עושה - יורשה ומיטמא לה והבא עליה נידון בחנק דאי אירוסין דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה היכי מצי יבם מיפר לחודיה:
והא תנן נערה המאורסה וכו' - דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה:
מאי יפר דקאמר ר"א בשותפות - עם אביה דלעולם אירוסין עושה:
תניא כוותיה דר' אמי - דבעשה בה מאמר פליגי:
משבאת לרשותו נגמרה לו - מיפר נדריה הוא ואביה: אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה . מאמר:
משבאת לרשותו - דעשה בה מאמר:
אינו דין שתיגמר לו - דמפר נדריה:
כך אין לאחרים חלק בה - קודם שתתארס לו:
כך יש לאחרים חלק בה - לשאר יבמין:
מה אתה משיב על יבם אחד - שאין אתה מודה לי עליו הואיל ואין לאחרים חלק בה כארוסה דמיא ומיפר לה:
כלום חלקנו כו' - דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה הלכך אינו מיפר לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין דהכל דינו שוה דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין:
וכשאר דברים כן נדרים - דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה והכי מפ' לקמן:
שלא שימשת את ר"ע - שיודע לנצח כל כך ולהשיב תשובות מעולות:
ר"ן
[עריכה]הכי פריך בשלמא רבי יהושע איכא לקיומי מילתיה דנימא דמפר בשותפות קאמר דיש זיקה וכארוסה חשיבא אלא רבי אליעזר מאי טעמיה אי נמי סבירא ליה יש זיקה והויא כארוסה או כנשואה אפילו הכי לשני יבמין לא סגי דאין ברירה ואי אין זיקה אפילו חד נמי לא יפר:
אמר רבי אמי כגון שעשה בה מאמר. שנתן לה קדושין דקדושי יבם הכי מקרו:
מאמר קונה קנין גמור. דהויא לה ככנוסה ומצי פטר לה בגיטא ולא בעיא חליצה ומש"ה מפר לחודיה:
ורבי יהושע ה"מ בחד יבם. איכא למימר דמפר אי משום זיקה אי משום מאמר:
אבל בשני יבמין לא. דאפי' סבירא לך כב"ש דמאמר קונה קנין גמור אפילו הכי מצי אחוה למיסרה עליה בגיטא או בביאה דהכי אשכחן ביבמות לרשב"ג דסבירא ליה דמאמר קונה קנין גמור כב"ש ואפי' הכי אית ליה דאחוה אסר לה [על היבם] בגיטא או בביאה וכיון שכן היכי משוית לה כנשואה או כארוסה הא מגרע גרעה דארוסה לא מצי איניש למיסרה על הארוס ואחוה מצי למיסרה על היבם:
ור"ע סבר אין זיקה. דלא חשיבא ליה זיקה למיהוי אפילו כאירוסין:
ולרבי אלעזר. דאמר בפ' ד' אחין מאמר לבית שמאי אינו קונה אלא לדחות בצרה כדתנן התם שלשה אחין ב' נשואין שתי אחיות ואחד מופנה ומת אחד מבעלי האחיות ועשה בה מופנה מאמר ומת אחיו השני ב"ש אומרים אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה והיינו דקאמר ר"א לדחות בצרה כלומר לדחות את אחותה שלא תאסרנה משום אחות זקוקה דמאמר עביד לה ככנוסה לענין זה אבל אינו קונה קנין גמור דאי בעי לאפוקה לא סגי לה בגיטא:
מאי איכא למימר. היכי מצי מיפר כיון דלא קני לה קנין גמור:
הכא במאי עסקינן כגון שעמד בדין וברח. ופסקו לה מזונות משלו כדתניא בהחולץ עמד בדין וברח ניזונת משל יבם דר"א ס"ל דכל שחייב במזונותיה יפר כדתנן לעיל וכי תימא תינח לר"א לר' יהושע מאי איכא למימר דהא רבנן פליגי עליה דר"א במתני' דהבוגרת לעיל דסבירא להו אע"ג דמפרנס לה אינו זכאי בהפרת נדריה וסתם רבנן דפליגי עליה דר"א היינו ר' יהושע דהוא בכל דוכתי בר פלוגתיה א"כ מ"ט דר' יהושע דאמר ביבם א' יפר איכא למימר משום דס"ל דיש זיקה וככנוסה דמיא א"נ רבנן דפליגי עליה דר"א במתני' דבוגרת לאו היינו ר' יהושע ור"א ור' יהושע כולהו סבירא להו דבארוס כל שחייב במזונותיה יפר ובחד יבם (נמי) כשעמד בדין וברח ה"נ מיהו בשני יבמין ועמד חד מינייהו בדין וברח פליגי דר"א ס"ל האי יבם נמי כיון דעמד בדין וברח כארוס דמי ועל דעתו היא נודרת ור' יהושע סבר אין היבמה גמורה לזה כשם שהארוסה גמורה לארוס דארוסה לא מצי איניש למיסרה עליה דארוס הלכך כל היכא דאיהו מפרנס לה על דעתו היא נודרת אבל יבמה ליבם במקום שני יבמין כיון דאידך מצי אסר לה אינה רואה עצמה קנויה לגמרי ליבם זה שעמדה עמו בדין כדי שתהא נודרת על דעתו כן נ"ל.:
תנן א"ר אליעזר וכו'. לר' אמי פרכינן דאוקמה בשעשה בה מאמר:
קנה לעצמו הוא. במאמר שעשה בה:
שקנה לעצמו ע"י שמים. דמקמי הכי הוי אגידא גביה משום זיקה:
תפשוט דבעי רבה. לר' אמי דאוקמה בשעשה בה מאמר תפשוט דבעי רבה אירוסין עושה ובעיא מסירה לחופה ובלאו הכי לא קני לא ליורשה ולא ליטמא לה:
או נשואין עושה. דאם בא עליה בלא חופה קני לה ליורשה וליטמא לה תפשוט מר"א דנישואין עושה דהא אמר ר"א יפר וקס"ד דמפר לחודיה בלא שותפות ומסקינן לעולם אימא לך דאירוסין עושה ומאי יפר בשותפות קאמר. ואיכא למידק היכי הוה סליק אדעתיה מעיקרא דיפר לחודיה קאמר והא ממתני' משמע דבשותפות דוקא קאמר דא"ר אליעזר ומה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה והאי ק"ו לא סגי אלא להפר בשותפות דאפי' תימא דס"ל לר"א דמאמר נישואין עושה היכי מוכח לה מהאי ק"ו לר"ע דליפר לחודיה לימא ליה ר"ע אנא לא סבירא לי דנישואין עושה כדקאמרת אלא ודאי להפר בשותפות דייק ליה ר"א האי ק"ו דס"ל דלא גרע יבם מארוס והיינו נמי דקמהדר ליה ר"ע אין היבמה גמורה לאישה כשם שהארוסה גמורה לאישה דה"ג במתני' במקצת נסחי אלמא ר"א לא דייק ק"ו דידיה לשוויה יבם כארוס והיכי קס"ד דלר"א מיפר יבם לחודיה איכא למימר דהוה סבירא לן דר"א לדבריו דר"ע הוא דקאמר והכי קאמר ליה נהי דלא סבירא לך דמאמר נישואין עושה אודי לי מיהת דיפר בשותפות דלא גרע יבם מארוס ואהדר ליה ר"ע אין מיגרע גרע שאין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה וכדמפ' לקמן. ומקשו הכא תו למאי דמסקינן מאי יפר יפר בשותפות אמאי לא פרכינן מי קתני יפרו יפר קתני כדפרכינן ביבמות י"ל דהתם הוא דפרכינן הכי משום דאכתי לא קים לן דאיכא לתרוצה בשעמד בדין וברח דבתר דאקשינן מי קתני יפרו יפר קתני מוקמינן לה התם בהכי אבל הכא דאתמר האי פרוקא לעיל אי הוה פריך ליה מי קתני יפרו ידע דהוה מוקי ליה בשעמד בדין וברח ומש"ה לא איכפת ליה לאקשויי:
ראשונים נוספים
תנן א"ר אליעזר כו'. אדרבי אמי דאוקמה בשעשה בה מאמר מהדר לפרוכי:
שקה לעצמו ע"י שמים. שהיתה כבר זקוקה לו:
אירוסין עושה. ובעיא מסירה לחופה:
נישואין עושה. ואם בא עליה בלא חופה קנאה ומוציאה בגט:
תניא כוותיה דר' אמי. דמפרש טעמא דבית שמאי משום שעשה בה מאמר:
שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו. והיינו מקדש אשה:
משבאת לרשותו. נגמרה לו להפר נדריה עם אביה:
יבמתו. שהיתה זקוקה לו קודם שעשה בה מאמר אינו דין שיפר לה:
כך יש לאחרים חלק בה. שהיא זקוקה גם לאחיו:
שאר דברים לנדרים דמו. דלשאר דברים לא נגמרה להפרת נדרים נמי לא נגמרה לקמן מפרש מאי שאר דברים:
חבל על בן עזאי. הרבה חבלה והפסד יש בדבר שתלמיד ותיק כבן עזאי לא שימש אדם גדול כר"ע:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/נדרים/פרק י (עריכה)
הקנו מן השמים כגון יבמה שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא על ידי מאמרו. ומתרץ קנה לעצמו ומכל מקום על ידי שמים. וקשיא לי כל שכן שהוסיף. ונראה לי שאין זה תוספת אלא ביטול שביטל קניית שמים דבביאה לבד קנייה וגלי אדעתיה דלא ניחא ליה באותו קנין משום דיש לאחיו חלק בה כך היתה סברת המקשה. הרא"ם ז"ל.
תיפשוט דנישואין עושה אף על גב דיש בה זיקה כיון דנישואין עושה פקע זיקת יבם שני. דאי אמרת אירוסין עושה כיון דלאו כנשואין דמי דאכתי שייך בה אחיו דלא פקע זיקת אחיו לגמרי אמאי מצי למיפר הוא לחודיה בלא הפרת אחיו והתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה דכל זמן שהיא ארוסה שייך אביה בה הכא נמי אכתי שייך אחיו בה. אמר רב נחמן לעולם מאמר לבית שמאי אירוסין עושה ומאי יפר דקאמר רבי אליעזר יפר בשותפות בינו ובין אחיו. פירוש.
וכתב הרי"ץ ז"ל וז"ל: תיפשוט דנשואין עושה מדמפר לה לבדו דאי אירוסין עושה איך פסיק ותני דמפר לה לבדו ואפילו נפלה לו מן האירוסין של אחיו ואפילו היא נערה והא קיימא לן דאביה ובעלה מפירין נדריה. ותירץ רב נחמן דהאי יפר בשתוף האב קאמר. ויש מפרשים דתלמוד דקדק הכא בדמפר לה לבדו בלא אחיו שהוא במקום אב. וזה הפירוש אין לו ידים ורגלים דאם כן מאי מתרץ רב נחמן יפר בשותפות והלא אם לא מאמרו של זה לא היה יכול להפר זה כלל והאחד שאין לו אלא זיקה גרועה יפר בשתוף עם זה. והמפרש הזה הוזקק לזה מחמת שהיה בדעתו דהאי יבמה מן הנשואים של אחיו נפלה לו. ואין זה הכרח כי מתניתין סתמא קתני ואפילו מן האירוסין משמע. עד כאן.
והקשו בתוספות ומנא ליה דנשואין עושה והא אוקימנא לה בשעמד בדין ונתחייב במזונותיה וכיון שכן אפילו תימא אירוסין עושה מפר דכל שהוא חייב במזונותיה מפר לרבי אליעזר כדאיתא במתניתין. ותירצו דע"כ לא אוקימנא לה כדרב פנחס אלא לרבי אליעזר דאמר מאמר אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד אבל לדידן דהוה סבירא לן דקונה קנין גמור אפילו לא עמד בדין מפר דאלמא נשואין עושה. ואי נמי איכא למימר דמדרבי יהושע קא דייק דלדידיה מזונות לא מעלין ולא מורידין אלא כל שתכנס לרשותו בלבד. ומכל מקום נראה לי דאפילו מדרבי יהושע אי אפשר למידק למאי דס"ל לרבי אליעזר דאין המאמר קונה אלא לדחות בצרה לדרבי אליעזר הא א"א אלא משום דרב פנחס ודרב פנחס לרבי יהושע בכי הא לית ליה וכדאמריתא לעיל אלא על כרחך האי תפשוט דקאמר למאי דס"ל דמאמר קונה קנין גמור קאמרינן בין דפשיט מדרבי אליעזר בין דפשיט מדרבי יהושע. הרשב"א ז"ל.
וכן כתב הרא"ם ז"ל וז"ל: תפשוט דבעי רבא פירוש למה דבעינן למימר מעיקרא דטעמא דרבי אליעזר דמיפר משום דמאמר קונה קנין גמור. ולאו משום דרב פנחס תפשוט דבעי רבא ביבמות פרק ארבעה אחין מאמר לבית שמאי אירוסין עושה או נשואין עושה והתם מפרש למאי הלכתא לענין מסירה לחופה תפשוט דנשואין עושה מדאמר רבי אליעזר יפר מטעם מאמר דאי אירוסין עושה אמאי מיפר לבדו בלא אב הא תנן נערה וכו' ואפילו אין אב שנינו דמת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אלא ודאי מדמיפר שמעינן דנשואין עושה. ואף על גב דהתם בארבעה אחין אמרינן דאפילו אמרינן נשואין עושה אינו יורשה ואינו מיטמא לה דלא עדיפא מארוסה דאלמא דוקא לענין יורשה וליטמא לה קאמר דלא מהני מאמר להעדיפא על ארוסה דעלמא דכתיב בהו שארו בטומאה כתיב כי אם לשארו בירושה דדרשינן ונתתם את נחלת שארו לו אבל בהפרת נדרים דלא כתיב שארו מהני מאמר להעדיפה על ארוסה דעלמא. אמר רב נחמן בר יצחק אפילו לפי טעם דסלקא דעתין דטעמא דרבי אליעזר משום דמאמר קונה קנין גמור לא תיפשוט מידי דמאי יפר דקתני רבי אליעזר יפר בשותפות עם האב ולעולם אירוסין עושה והאי דלא מקשי הכא כדמקשי ביבמות בארבעה אחין מי קתני יפרו יפר קתני דמשמע דלא באב היינו טעמא דאמר התם יפר בשותפות. והעמיק ודקדק התלמוד להקשות עליו עד שהוזקק לטעמא דרב פנחס. אבל הכא טעמו של רב נחמן לפי שבוש דס"ד דטעמיה דרבי אליעזר משום קנין מאמר וכמו לבטלה תירצו רב נחמן הילכך לא חש התלמוד להעמיק ולדקדק עליו ולהקשות מי קתני יפירו. תניא כותיה דרבי אמי טעמא דרבי אליעזר דיפר משום מאמר ומיהו לטעמיה דרב פנחס איתיה כאשר הוכחנו לעיל. ולהכי בעי רבי אליעזר מאמר שעל ידי המאמר מחייבין בית דין את בעל המאמר מזונות שאומרים לו אסרתה על אחיך במאמרך או כנוס או פרנס. אמר רבי אליעזר ומה אשה דעלמא שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו וכו' אשה שיש לו חלק קודם שעשה בה מאמר אינו דין שתגמר לו שיפר לבדו כיון דאית ליה טעמא דרב פנחס אבל אם לא מאמר בטעמו של רב פנחס גרידא לא אמרינן מפר דתרתי בעי מאמר ומזונות ואז יש לומר על דעתו היא נודרת שאלו היה זנה איש מעלמא לא אמרינן על דעתו היא נודרת הילכך מיבעיא מאמר לרבי אליעזר. עד כאן.
אמר רב נחמן בר יצחק מאי יפר יפר בשותפות. וא"ת אמאי לא אקשינן הכא מי קתני יפרו וכו' ככתוב בהר"ן ז"ל. וצריך תלמוד לפי דעתי שאם היה יודע שיש להעמידה בכך מעיקרא מאי קאמר תפשוט דנשואין עושה דילמא משום דעמד בדין וברח ומדרב פנחס. הרשב"א ז"ל.
משבאתה לרשותו לאחר אירוסין נגמרה לו שמפר לה נדריה עם האב ואם אין לה אב יפר לה הוא לבדו כך מצאתי כתוב ואינו מיושב כלל בפני שיהא מפר הארוס לבדו אם אין לה אב. וחפשתי בכוליה פרקי' ולא מצאתי דבר שיורה עליו כלל ואדרבה מצאתי דברים מורים הפך זה. וגם חפשתי בדברי הר"ם וראיתי שכתב בפרק י"א מהל' נדרים בשני מקומות או בשלשה שאין מפר עד שתכנס לחופה ואפילו מת האב ונדרה אחר כך. ובאמת כן הדעת נוטה. הרי"ץ ז"ל.
חבל עליך בן עזאי הפסד גדול על תלמיד מפולפל כבן עזאי שלא שמש רבי עקיבא שאלמלא שמשו הצליח. אבל הפסד כדאמרינן בסנהדרין חבל על שמש שאבד מן העולם. הרא"ם ז"ל.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה