משתמש:שילוני/מבוא לתוספות למגילת אסתר
|
התוספות לאסתר
לקט קטעים, נספחים למגילת אסתר, בעברית
|
מבוא
[עריכה]ייחודו של 'התוספת לאסתר' הוא שהיא איננה "חיבור". בשונה מכל שאר הספרים החיצוניים, 'התוספת לאסתר', או מרכיביה, מעולם לא היו חיבורים עצמאיים. הכינוי ניתן למקבץ של חומר שנמצא בתרגום היווני (המכונה "תרגום השבעים") של אסתר ואינו בנוסח המסורה. לכן, התרגום העברי אינו תרגום של חיבור מסוים שכתוב ביוונית; הוא פשוט תרגום של 'פסוקים', קטעים שמופיעים בגרסה אחרת של 'אסתר'.
כיון שכך, יש גישות מגוונות כיצד להתייחס ל-"תוספות" אלו: יש מהדורות שכוללות את כולם ויש שמציגות רק את חלקם; יש גם הבדלים ניכרים בין המהדורות לגבי סדר התוספות. יש גם שיטות שונות לגבי כמות ה"תוספות": בין 3 ל-9 - מפני שיש מהדורות שאינם כוללות את כל התוספות, ויש שמצרפות שניים או יותר יחד לקטע אחד. אנו מציגים כאן לפי הגישה המרחיבה, 9, מה שיאפשר התייחסות ממוקדת יותר בקטעים השונים.
רוב התוספות באים בזוגות: חלום מרדכי - ופתרון החלום; תפילת מרדכי - ותפילת אסתר; פקודת המלך הראשונה - ופקודת המלך השנייה.
במבט יהודי, יש שני מאפיינים בסיסיים שראוי להכיר בבואנו להעריך את הקטעים השונים:
- חלק מהם נכתבו במקור ביוונית, לעומת אחרים שנכתבו במקור בעברית, ורק אח"כ תרגמו אותם ליוונית. ולצערנו, רק תרגום זה שרד.
- קטעים מסוימים מציגים סיפורים שמופעים בספרות העברית הקדומה: מדרש, תרגום (לארמית) ופיוט.
התוספות בדפוס
[עריכה]כאמור, חלק מהסיפורים מופיעים בספרות היהודית הקדומה: קדמוניות היהודים, אסתר רבה, ובתרגום שני על אסתר. כמו-כן, יש שלושה קטעים שקיימת עבורם מהדורה בארמית, ואח"כ היא תורגמה לעברית, והופיעה ביוסיפון, ובעקבותיו בליקוטי מדרש שונים.
תשעת הקטעים מופיעים בתרגום היווני של אסתר, משובצים במקומות שונים במגילה, לפי הקשרם. אח"כ, הוולגטה, שנכתב בלטינית, הוציא את הקטעים ממקומם, וסידר אותם בסוף המגילה, כעין 'נספח'. לכן בוולגטה יש לאסתר 16 פרקים, במקום 10.
כנראה שהתרגום הראשון של כל הקטעים לעברית נעשה ע"י ר' יעקב בן מכיר, שתירגם מהוולגטה, מלטינית. כתב-יד של תרגומו היה אצל ר' מרדכי מורטרה, שהכין אותו לדפוס, וכתב עליו הערות שוליים. מהדורה זו נדפסה בבית המדרש, חדר ה' , תחת הכותרת: "חלום מרדכי והוספות למגלת אסתר".
הקטעים הופיעו בתרגום חדש בכתובים אחרונים, ונקראו שם "חלום מרדכי וספרי אחשורוש".
הם תורגמו לראשונה מהמקור היווני ע"י מנחם שטיין, והופיעו ב'הספרים החיצונים', מהדורת אברהם כהנא, לראשונה בכינוי "תוספות למגלת אסתר".
הקטעים
[עריכה]הצהרת המעתיק (מתן)
[עריכה]בשנה הרביעית למלך תלמי וקלפטרה המלכה הביא דוריינוס הכהן למלך תלמי אגרת הפורים בלשון יון והעתיקו אותה בירושלם:
בגתן ותרש
[עריכה]- ב׳) וירא אותם מתלחשים והכיר עצתם וחשב שהם חושבים לשלוח יד במלך ויגד זה הענין אל המלך:
- ג׳) והמלך חקר את הדבר וראה וידע אותו מהודאת פיהם ויצו המלך לתלותם:
- ה׳) ונכתב בספר הזכרונות ולמרדכי צוה המלך לעמוד בבית מלכותו ויתן לו מתן רב על זה:
- ו) והמן האגגי היה נשא וגבוה לפני המלך וירע בעיניו מאד ויאמר בלבו להשטין למרדכי ולעמו בעבור אלו שני הסריסים אשר מרדכי היה סבת מיתתם:
חלום מרדכי
[עריכה]וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה, וינוסו לקולם כל גויי הארץ. והיה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ, ויהי היום ההוא חשך לכל העולם, ויצר לגוי הקטן מאד ויזעקו אל ה'. והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם, וירא מרדכי והנה מעין מים אחד קטן עבר בין שני התנינים האלה ויפריד ביניהם מן המלחמה אשר היו נלחמים, והמעין גבר (נגר) ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ, וירא והנה זרחה השמש לכל הארץ ויאור העולם, ויתרומם הגוי הקטן והגבוהים השפלו, ויהי שלום ואמת בכל הארץ. ויהי מהיום ההוא ומעלה וינצר מרדכי את החלום אשר חלם.
פתרון החלום
[עריכה]- ד) ויהי מקץ ימים ויאמר מרדכי על יד האל נעשו אלה הדברים:
- ה׳) וזוכר אני מהחלום אשר חלמתי המורה על זה ושאינו דבר בטל:
- ו) המעין היה לנהר גדול ממים רבים היא אסתר אשר לקחה המלך לאשה:
- ז׳) והשני אריות אני והמן:
- ח׳) ועמים רבים הנאספים הם אשר החזיקו עם הארץ להשכיח שם מהיהודים:
- ט׳) ועם הישרים הוא ישראל והאור והשמש אשר זרח היה האורה אשר זרח ליהודים כי ה׳ הושיעם מכל צרה ועשה אותות ומופתים לעיני העמים:
- י׳) וצוה שיהיו שני גורלות האחד מעם האל והאחד מכל הגוים:
- י״א) ויהיו נבדלים עד בוא יום הנועד מאת ה׳ על העמים:
- י״ב) וה׳ זכר עמו ורחם על נחלתו:
- י״ג) ולכן יהיו נשמרים אלו שני הימים יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר בכל מיני ששון ושמחה וכל העם להיות נאסף בחברה אחת לשמוח בם וכן ימשך בכל שנה ובכל הדורות עם ישראל:
צו המלך הראשון
[עריכה]אמר המעתיק גם זה מצאתי במקום הכתב הראשון אשר שלח המן:
- פרק י״ג
א׳) ארתחששתא המלך הגדול המולך מהודו ועד כוש לכל האחשדרפנים והפחות אשר בכל מדינות מלכותו שלום: - ב׳) מאשר שרתי על עמים רבים ושעבדתי העולם כלו תחת ידי וכלם סרים אל משמעתי לא להתנהג עמהם עם כחי ועוצם ידי אך שיעמדו בשלום תחתי ולנהלם בהשקט ובטח, ובעבור אשר העמים יתנהגו הנהגה טובה ועצת שלום תהיה ביניהם אשר היא תאותם להם יותר מכל חייהם ויבלו ימיהם בטוב:
- ג׳) הייתי חושב בזה ושואל עצה ליועצי לעשות להם חקים טובים וסדרים נאותים להתנהג ולהתעסק בהם, היה שם אחד מעולה מכלם בחכמתו ואמונתו משנה למלך ושמו המן:
- ד') הראה לנו עם מפוזר ונבדל בנימוסים משונים הולכים ארחות עקלקלות, וחקים נגד חקי כל הגוים, מבזים המלכים מחללים דת המוסכמת, כבוד כל הגוים, בעבור דתם ההפכית אשר להם:
- ה') וכאשר הגיע זה הדבר אלינו וידענו שלא נראה עם מורד כזה מתנהג בדעות שונות מכל העמים אשר מבטלים שלום והסכמה מהאקלימים המשועבדים לנו:
- ו') כפי אשר הראה לנו המן אשר הוא פטרון ומשנה למלך ושמנו אותו לאב גזרנו כי העם אשר הראה לנו עם נשיהם ובניהם ישמדו ויגזרו מארץ החיים ולא יחמול אדם עליה, ביום שלשה עשר לחדש אדר מהשנה הזאת: [1]
- ז') בעבור כי הנבלים כלם ירדו ביום אחד שאולה וישובו בממשלתנו החיים והשלום אשר מנעו ממנה:
נכתב ונחתם בחדש ניסן שנת שתים עשרה למלך ארתחששתא בשושן הבירה.
צו המלך השני
[עריכה]אמר המעתיק: גם זה מצאתי בלשון יון: פתשגן הכתב אשר שלח המלך על יד מרדכי להיות היהודים עתידים להנקם מאויביהם
- פרק ט״ז
א׳) ארתחששתא המלך הגדול המולך מהודו ועד כוש, אל כל האחשדרפנים והפחות אשר תחת ממשלתו, שלום! - ב׳) מאשר אנשים רבים התנהגו הנהגה רעה מהחסד וכבוד המלכים הנתן להם.
- ג׳) ולא לבד החזיקו לשום אנשי המלכות מרמס לרגליהם אך מאשר לא יוכלו לסבול הכבוד הנתן להם יתנכלו לאדון אשר מאתו הממשלה באה אליהם.
- ד') ולא לבד שלא יחזיקו טובה לאשר טובה בידו והיותם מחללים גם כן יושר האנשים, אך כי יחשבו אשר כח בהם מיעודי השם הרואה הכל.
- ה׳) ויפילו הוללות בלבבם, עד כי לשומרים אמונת דתם והחוק אשר הפקד להם ועושים כל דבר בדרך אשר ראוי להודות להם יחזיקו [השונאים] להפך בחבל כזב.
- ו׳) ובעודם מסיתים אזנים השומעות הפשוטות מהמלכים בתרמית חושבים בזולתם את אשר בהם.
- ז׳) וזה דבר מפורסם בספורים ראשונים ישנים ונראה בכל יום באיזה דרך יפסק הנהגת המלך בעבור עצות רעות.
- ח׳) ואם כן ראוי אלינו להביט בשלום כל המדינות.
- ט') ולא תחשבו אם אנחנו מצוים דברים הפכיים שיבאו מקלות דעתנו אך שתדינוני לזכות בעשות הצווים כפי צורך העת והזמן.
- י') ולמען תשכילו את אשר אנחנו עושים ואומרים יודע לכם כי המן העמלקי היה מלב מקדניא וממשפחתם ונכרי ממשפחת הפרסיים טימא וניוול הרחמים אשר לנו בעבור אכזריותו.
- י״א) ואנחנו החזקנו בו עם היותו נכרי אלינו וגדלנו אותו ונשאנו אותו על כל השרים ועל כל הפרתמים והמשכנו האדנות אליו עד אשר נקרא אבינו והשתחוו לו כמשנה למלך.
- י״ב) והנה הוא קם בהפלגת הגאות לגרשנו מן המלכות ולגזור אותנו מארץ חיים.
- י״ג) כי חשב להמית מרדכי היהודי שבאמונתו ובטובו אנו עומדים ומפיו אנו חיים, ואסתר ריעת המלך עם כל עמה בעלילות חדשות אשר לא נשמעו מעולם.
- י״ד) במחשבתו אשר חשב ובנפלאות אשר יזם כי באבדם יוותר המלך לבדו ויתנכל עליו להמיתו ומלכות הפרסיים [תסוב] לאנשי מקדון.
- ט״ו) ואין אנחנו מוצאים ביהודים הנידונים למות על ידי הרוצח האכזרי שום עילה להשחיתם אך שנראה אותם מחזיקים בדת יושר.
- ט״ז) ובני עליון ואלהים חיים ומלך המלכים אשר מחסדו וטובו נתן המלכות לאבינו ולנו וישמור אותה לנו ולעמנו עד היום הזה.
- י״ז) ובעבור הכתבים אשר שלח בשמנו שתחשבו לאין.
- י״ח) בעבור מחשבתו הרעה הנה הוא תלוי על העץ אל עיר שושן ולא תחזיקו טובה לנו רק למלך עליון אשר השיב גמולו בראשו.
- י״ט) זאת הצוואה אשר אנחנו שולחים עתה תנתן בבל המדינות שיעזבו היהודים להחזיק בדת הראויה להם.
- כ׳) וכל האנשים אשר הכינו את עצמם להרע להם יוכלו היהודים להנקם מאויביהם ולכלותם ולהמיתם ביום שלשה עשר לחדש אדר.
- כ״א) זה היום יום בכי ומספד יהפך מיגון לשמחה.
- כ״ב) לכן זה היום תשימו במועדיכם, ושמנו אותו לעשותו יום משתה ושמחה, לבעבור אשר יהי נכרים לפני עובדי פרסיים אשר יש להם שכר טוב באמונתם ואשר יתנכלו להם יאבדו ברשעתם.
- כ״ג) כל מדינה שלא תרצה לקבל המועד הזה תאבד ותדלק באש ובחרב, ולא האנשים והנשים לבד אלא אף מקניהם וקנינם וכל בהמתם, בדרך שיהיו לאות ולמופת, והמקיימים אותו יתענגו על רוב החיים והשלום.
הנה העתקתי זה מלשון הגוים, ואולי כן היה ואבד ממנו כס׳ עדי וס׳ ברוך.
תפילת מרדכי
[עריכה]ויתפלל מרדכי אל ה' ויאמר גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים כי לא מגבהות לב ומרום עין עשיתי אשר לא השתחויתי להמן, כי אם מיראתך פעלתי זאת, לבלתי השתחוות לו, כי יראתי מפניך לבלתי תת כבודך לבשר ודם, ולא רציתי להשתחוות לזולתך, כי מי אני אשר לא אשתחוה להמן על תשועת עמך ישראל, כי לוחך הייתי מנעל רגליו. ועתה אלהינו הצילנו נא מידו, ויפל בשחת אשר כרה וילכד ברשת אשר טמן לרגלי חסידיך, וידע המרגיז הזה כי לא שכחת ההבטחה שהבטחתנו (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם"
תפילת אסתר
[עריכה]ובעת ההיא הייתה אסתר נפחדת מאד מפני הרעה אשר צמחה בישראל, ותפשט בגדי מלכותה ואת תפארתה, ותלבש שק, ותפרע שער ראשה ותמלא אותו עפר ואפר, ותענה נפשה בצום, ותפל על פניה לפני ה' ותתפלל, ותאמר, ה' אלהי ישראל אשר משלת מימי קדם, ובראת את העולם, עזֹר נא אמתך אשר נשארתי יתומה בלי אב ואם, ומשולה לעניה שואלת מבית לבית, כן אנכי שואלת רחמיך מחלון לחלון בבית אחשורוש, ועתה ה' הצליחה נא לאמתך העניה הזאת והצילה את צאן מרעיתך מן האויבים האלו אשר קמו עלינו, כי אין לך מעצר להושיע ברב או במעט. ואתה אבי יתומים עמד נא לימין היתומה הזאת אשר בחסדך בטחה, ותנה אותי לרחמים לפני האיש הזה כי יראתיו, והשפילהו לפני כי אתה משפיל גאים.
אסתר עומדת לפני המלך
[עריכה]"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר" (אסתר ה א): בִּגְדֵי יָפְיָהּ וְאֶת עֲדִי תִּפְאַרְתָּהּ, וַתִּקַּח עִמָּהּ אֶת שְׁתֵּי נַעֲרוֹתֶיהָ, וַתָּשֶׂם יַד יְמִינָהּ עַל הַנַּעֲרָה הָאַחַת, וַתִּסָּמֵךְ עָלֶיהָ כְּחֹק הַמַּלְכוּת, וְהַנַּעֲרָה הַשֵּׁנִית הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי גְּבִרְתָּהּ וְסוֹמֶכֶת עֶדְיָהּ, לְבִלְתִּי נְגֹעַ הַזָּהָב אַרְצָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וַתַּצְהִיל פָּנֶיהָ וַתְּכַס הַדְּאָגָה אֲשֶׁר בְּלִבָּהּ, וַתָּבוֹא בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית נֹכַח הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בִּלְבוּשׁ זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה, וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶסְתֵּר עוֹמֶדֶת לְמוּל פָּנָיו, וַתִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ מְאֹד עַל אֲשֶׁר הֵפֵרָה תּוֹרָתוֹ וַתָּבוֹא לְפָנָיו בְּלֹא קְרִיאָה. וַתִּשָֹּׂא אֶסְתֵּר אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה עֵינָיו כָּאֵשׁ בּוֹעֲרוֹת מֵרֹב הַחֵמָה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ, וַתַּכֵּר הַמַּלְכָּה אֶת קֶצֶף הַמֶּלֶךְ וַתִּתְבַּהֵל מְאֹד וַתָּפָג רוּחָה, וַתָּשֶׂם רֹאשָׁהּ עַל הַנַּעֲרָה הַסּוֹמֶכֶת יְמִינָהּ, וַיַּרְא אֱלֹהֵינוּ וַיַּחֲמֹל עַל עַמּוֹ, וַיִּפֶן לְצַעַר הַיְתוֹמָה אֲשֶׁר בָּטְחָה בוֹ, וַיִּתֵּן לָהּ חֵן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹסֶף יֹפִי עַל יָפְיָהּ, וְהָדָר עַל הֲדָרָהּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ בְּבֶהָלָה מִכִּסְּאוֹ וַיָּרָץ אֶל אֶסְתֵּר וַיְחַבְּקָהּ וַיְנַשְׁקָהּ וַיַּשְׁלֵךְ זְרוֹעוֹ עַל צַוָּארָהּ, וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה לָמָּה תִּפְחֲדִי, כִּי הַדָּת הַזֹּאת אֲשֶׁר סִדַּרְנוּ אֵינֶנָּה מֻטֶּלֶת עָלַיִךְ, בַּאֲשֶׁר אַתְּ רַעֲיָתִי וַחֲבֶרְתִּי. וַיֹּאמֶר לָהּ מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיךְ לֹא תְדַבְּרִי אֵלַי, וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיךָ נִבְהֲלָה נַפְשִׁי מִפְּנֵי כְּבוֹדֶךָ.
מקורות
[עריכה]- מהדורת ר' יעקב בן מכיר, בבית המדרש, חדר ה' , עמ' 9- 16.
- הועתק משם לספר אוצר מדרשים, חלק א', 61.
- חלום מרדכי ותפילתו ותפילת אסתר נוסח ארמי ותרגום לעברית, בתוך בתי מדרשות, בעריכת שלמה אהרן ורטהיימר.
- אותו נוסח ארמי, עם תרגום שונה לעברית מופיע בבית המדרש, חדר ה' , עמ' 1- 8.
- הועתק משם לספר אוצר מדרשים, חלק א', 64.
מקורות הקטעים
[עריכה]- הצהרת המעתיק (מתן) - מתוך מהדורת ר' יעקב בן מכיר;
- בגתן ותרש - מתוך מהדורת ר' יעקב בן מכיר;
- חלום מרדכי - על-פי אסתר רבה ח ה
- פתרון החלום - מתוך מהדורת ר' יעקב בן מכיר;
- צו המלך הראשון - מתוך מהדורת ר' יעקב בן מכיר;
- צו המלך השני - מתוך מהדורת ר' יעקב בן מכיר, הפיסוק ע"פ מהדורת איזנשטיין;
- תפילת מרדכי - אסתר רבה ח ז
- תפילת אסתר - אסתר רבה ח ז
- אסתר עומדת לפני המלך - אסתר רבה ט[2]
לקריאה נוספת
[עריכה]
השפעת תרגום השבעים למגילת אסתר על הספרות הרבנית, מאת יוסף תבורי
חלום מרדכי: מהוספה למדרש, מאת ארנון עצמון
קישורים חיצוניים
[עריכה]- תוספות למגילת אסתר, מהדורת אברהם כהנא/ מנחם שטיין, סרוק
- התוספות לאסתר, מהדורת איזנשטיין באתר 'ספריה'.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ יוסיפוס ותרגום יווני גורסים בטעות יום י״ד ואחריהם טעה הירונימוס; והמעתיק ללשון-הקודש תיקן. (מהערות הרב מרדכי מורטרה )
- ^ הועתק מאתר "תורת אמת"
טקסט זה הועתק מאתר ספריא (הקישור המקורי).
לאחר ההעתקה עודכנה הגרסה בוויקיטקסט.