כובש המלפפונים/חוקה מתוך

חוקת מדינת ישראל

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי; לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית; מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה, ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

השואה שהתרגשה על עם ישראל במלחמת העולם השניה, בה הוכרעו לטבח מיליוני יהודים, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.

ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, התכנסו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, והכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

הכרזת העצמאות קבעה כי מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; ותשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; גם בתוך התקפת הדמים שנערכה על מדינת ישראל היא הושיטה יד שלום ושכנות טובה לאלה שקמו עליה לכלותה.

הכרזת העצמאות חייבה קבלת חוקה. האסיפה המכוננת – היא הכנסת הראשונה – החליטה כי, כהסדר זמני, תקבל הכנסת חוקי יסוד. עתה, ביום ________, משלימה כנסת ישראל, על כל סיעותיה, את המשימה ומתכבדת להציע הצעת חוקה שלמה לאישורו של ציבור אזרחי המדינה.

חוקת מדינת ישראל מושתתת על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והיא תכובד ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותוך כיבוד המיעוט הלאומי-ערבי ומיעוטים נוספים היושבים בישראל.

חלק א': עקרונות יסוד

1.

עקרונות יסוד

(א)

ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.

(ב)

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.

(ג)

מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.

(ד)

אין רואים באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמדן של קבוצות מיעוט במדינת ישראל.

ראו הכרזה על הקמת מדינת ישראל; ראו פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח–1948.

2.

סמלי המדינה

(א)

שם המדינה הוא ”ישראל“.

(ב)

דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.

(ג)

סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה ”ישראל“ למרגלותיה.

(ד)

המנון המדינה הוא ”התקווה“.

(ה)

פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.

ראו חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש״ט–1949 וכן הכרזות על דגל מדינת ישראל ועל סמל מדינת ישראל.

3.

בירת המדינה – ירושלים

(א)

ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.

(ב)

ירושלים היא מקום מושבם של הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

4.

שפה

העברית היא שפת המדינה ולצדה תשמש הערבית כשפה רשמית; השימוש בעברית ובערבית כשפות רשמיות ייקבע בחוק.

ראו סעיף 82 לדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947.

5.

קיבוץ גלויות

המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.

ראו חוק השבות, תש״י–1950.

6.

הקשר עם העם היהודי

(א)

המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.

(ב)

המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.

(ג)

המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

7.

לוח רשמי

הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.

ראו חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ״ח–1998.

8.

יום העצמאות וימי זיכרון

(א)

יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.

ראו חוק יום העצמאות, תש״ט–1949.

(ב)

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.

ראו חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג–1963 וחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959.

9.

ימי מנוחה ושבתון

שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.

ראו פרק ששי א׳ לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.

חלק ב': זכויות האדם

חלק ג': הכנסת

חלק ד': הממשלה

1.

המהות

הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.

2.

מקום המושב

מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים.

3.

אמון הכנסת בממשלה

הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.

4.

אחריות

הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר.

4.

ראש הממשלה

(א)

ראש הממשלה הוא העומד בראש המדינה.

5.

הרכב הממשלה

(א)

הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים.

(ב)

ראש הממשלה ושר לא יהיו מבין חברי הכנסת; החל חבר כנסת את כהונתו כראש ממשלה או כשר, רואים את חברותו בכנסת כאילו נסתיימה.

(ג)

שר יהיה ממונה על משרד.

(ד)

אחד השרים שהוא חבר הכנסת יהיה סגן מקום ראש הממשלה.

(ה)

מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 16.

6.

כשירותם של חברי הממשלה

(א)

לא יכהן כחבר ממשלה מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל.

(ג)

(1)

לא יתמנה לשר מי שטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים.

(2)

לא יכהן כראש ממשלה מי שטרם מלאו לו שלושים שנים.

(ב)

לא יכהן כחבר ממשלה מי שמשרת במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף X לחוקה זו, אלא אם כן חדל לכהן באותה משרה או באותו תפקיד עובר למינויו או במועד מוקדם יותר, כפי שייקבע בחוק.

(ג)

(1)

לא יכהן כחבר ממשלה מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

(2)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1), אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון.

(ד)

לא יכהן כחבר ממשלה מי שהוא בעל אזרחות שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

7.

הרכבת הממשלה

(א)

משיש לכונן ממשלה חדשה עם השבעת כנסת חדשה, יינתנו 70 יום לכל העומד בראש מפלגה שעברה בבחירות את אחוז החסימה להציג ממשלה בראשותו ולהביאה לאישורה בכנסת.

(ב)

משיש לכונן ממשלה חדשה בכל מועד אחר, יינתנו 70 יום לכל חבר הכנסת שהשיג חתימות מעשרה חברי כנסת אחרים להציג ממשלה בראשותו ולהביאה לאישורה בכנסת.

11.

בחירות מוקדמות באין ממשלה

לא הובאה לאישור הכנסת בקשה להבעת אמון בממשלה בתקופה הנתונה לפי בסעיף 7, או לא הובע אמון באף ממשלה שהובאה לאישור הכנסת בתקופה הנתונה לפי בסעיף 7, יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג׳ האחרון שלפני תום 90 הימים מיום סיום התקופה הנתונה, אלא אם כן הועבר חוק להתפזרות הכנסת על פי בסעיף 12.

12.

פיזור הכנסת במהלך הרכבת הממשלה

(א)

נתקבל חוק על התפזרות הכנסת לפי בסעיף X במהלך התקופה הנתונה לפי בסעיף 7, יהיה מועד הבחירות לכנסת לא מוקדם משלושה חודשים לאחר היום האחרון לתקופה זו, ולא מאוחר מאוחר מחמישה חודשים לאחריו.

(ב)

נתקבל חוק על התפזרות הכנסת לפי בסעיף X במהלך התקופה הנתונה לפי בסעיף 7, ייכנס החוק לתוקף רק בסיום התקופה הנתונה לפי בסעיף 7.

(ג)

הושבעה ממשלה לפי בסעיף 13 במהלך התקופה הנתונה לפי בסעיף 7, בטל כל חוק להתפזרות הכנסת שחוקק לפני השבעת הממשלה.

13.

כינון הממשלה

(ב)

הרכיב חבר הכנסת ממשלה במהלך התקופה הנתונה לפי בסעיף 7, יודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת ויקבע ישיבה, לצורך כינון הממשלה, בתוך שבעה ימים מיום ההודעה לכנסת לפי סעיף קטן זה.

(ג)

חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה.

(ד)

משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ותבקש הבעת אמון; הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.

14.

הצהרת אמונים

משהביעה הכנסת אמון בממשלה, או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר ראש הממשלה בפני הכנסת הצהרת אמונים זו:

”אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת“;

וכל אחד מן השרים האחרים יצהיר הצהרת אמונים זו:

”אני (השם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת“.

15.

צירוף שר

הממשלה רשאית, על פי הצעת ראש הממשלה, לצרף שר נוסף לממשלה; החליטה הממשלה לצרף שר, תודיע על כך ועל תפקידו של השר הנוסף לכנסת; עם אישור ההודעה על ידי הכנסת ייכנס השר הנוסף לכהונתו וסמוך ככל האפשר לאישור יצהיר את הצהרת האמונים.

16.

מילוי מקומו של ראש הממשלה

(א)

נעדר ראש הממשלה מן הארץ, יזמן סגנו את ישיבות הממשלה וינהל אותן.

(ב)

נעדרים ראש הממשלה וסגנו מן הארץ, יזמן שר אחר שנקבע על ידי הממשלה את ישיבות הממשלה וינהל אותן.

(ג)

נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו סגן ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן סגן ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה.

(ד)

נבחר לעמוד סגן ראש הממשלה לעמוד בראשות הממשלה הבאה, מחשיבים את תקופת כהונתו כראש הממשלה מהיום שבו נבצר מראש הממשלה הקודם למלא את תפקידו.

18.

הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת כתב אישום

הוגש כתב אישום לבית משפט נגד ראש הממשלה מסוג פשע, רואים את הממשלה כאילו התפטרה.

19.

התפטרות ראש הממשלה

ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות הממשלה.

20.

ראש הממשלה שנפטר או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את התפקיד

(א)

נפטר ראש הממשלה, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו.

(ב)

נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה־101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו.

22.

הפסקת כהונתו של שר

(א)

שר, למעט ראש הממשלה, רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר מן הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה; כהונתו בממשלה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות נמסר לראש הממשלה, זולת אם חזר בו השר מהתפטרותו קודם לכן; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

(ב)

ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו; כהונתו של השר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההעברה מכהונה נמסר לידיו, זולת אם חזר בו ראש הממשלה קודם לכן; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

(ג)

כהונתו של שר בממשלה נפסקת עם בחירתו או התמנותו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מהיות מועמדים לכנסת.

23.

הפסקת כהונת שר מחמת כתב אישום

(א)

כתב אישום נגד שר, למעט בעבירות שייקבעו בחוק, יוגש ויתברר בבית משפט מחוזי; הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל השר לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק.

(ב)

הוגש כתב אישום נגד שר, כהונתו של השר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר הגשת כתב האישום; הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה, והכול כפי שייקבע בחוק.

(ג)

סעיף זה לא יחול על ראש הממשלה.

24.

מילוי מקומו של שר

(א)

נעדר שר, למעט ראש הממשלה, מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו; ממלא המקום ימלא את תפקידיו של השר, כולם או מקצתם, הכל כפי שתקבע הממשלה.

(ב)

חדל שר לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה.

(ג)

תקופת מילוי המקום של שר שחדל לכהן כאמור בסעיף קטן (ב) לא תעלה על שלושה חודשים.

28.

הבעת אי־אמון בממשלה

(א)

הכנסת רשאית להביע אי־אמון בממשלה.

(ב)

הבעת אי־אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13; הממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.

(ג)

פרטים לעניין הגשת הצעה להביע אי־אמון בממשלה והדיון בה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת; הוגשה ההצעה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה.

29.

סמכות לפזר את הכנסת

(א)

נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות; הצו ייכנס לתוקפו 21 ימים אחרי יום פרסומו, אלא אם כן הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב), ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פרסום הצו.

(ד)

לכל חבר הכנסת שקיבל עשר חתימות לפני שעברו 21 יום נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.

(ה)

לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), או עברה התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא שהרכיב ממשלה או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, יודיע נשיא המדינה על כך ליושב ראש הכנסת.

(ו)

הודיע נשיא המדינה כאמור בסעיף קטן (ה) או שחבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכבת ממשלה לפי סעיף זה הציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג׳ האחרון שלפני תום 90 הימים מיום כניסת הצו לתוקף או מיום סיום התקופה להרכבת ממשלה או מיום ההודעה לנשיא או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין.

(ז)

ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף זה –

(1)

מתחילת כהונתה של כנסת חדשה עד כינון הממשלה החדשה;

(2)

(נמחקה);

(3)

לאחר התפטרות ראש הממשלה, או מיום מתן פסק דין שבו נקבע כי עבר עבירה שיש עימה משום קלון עד יום החלטת הכנסת לפי סעיף 18(א).

(ח)

שר הממלא את מקומו של ראש הממשלה לא יהיה רשאי להשתמש בסמכות הנתונה לראש הממשלה לפי סעיף זה.

.......

30.

רציפות הממשלה [תיקון: תשע״ד, תש״ף־2]

(א)

עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה כאמור בסעיפים 18, 19, 20 או 21 או עם הגשת בקשה לפי סעיף 29(ב), יפתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה כאמור בחוק־יסוד זה.

(ב)

עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה כאמור בסעיפים 18, 19, 20, 21 או 29 תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה.

(ג)

ראש הממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה; נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה.

(ד)

ממשלה המכהנת לפי סעיף קטן (ב), רשאית למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקידו של שר שחדל לכהן; מינויו של שר לפי סעיף קטן זה אינו טעון אישור הכנסת; בסעיף קטן זה, ”חבר הכנסת“ – לרבות שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת.

30א.

הטלת התפקיד להרכיב ממשלה על שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה [תיקון: תשע״ה־2, תש״ף־2]

על אף האמור בסעיפים 7 עד 11, 13 ו־29, שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת, ניתן להטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה, לבקש להטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה או להציע אותו כמועמד להיות ראש הממשלה, בהתאם להוראות הסעיפים האמורים, אף שאינו חבר הכנסת, אולם עם היותו לראש הממשלה תתחדש חברותו בכנסת בהתאם להוראות סעיף 42ג(ג)(2) לחוק־יסוד: הכנסת.

30ב.

ממלא מקום ראש הממשלה, ראש הממשלה בפועל או ראש הממשלה החלופי שהוא שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה [תיקון: תשע״ה־2, תש״ף־2]

על אף האמור בסעיפים 5(ד), 16(ג), 30(ג), ו־43א, ניתן לבחור, בהתאם להוראות הסעיפים האמורים, שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת לממלא מקום ראש הממשלה או לראש הממשלה בפועל, או שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה כאמור לראש הממשלה החלופי, אף שאינו חבר הכנסת, אולם עם בחירתו כאמור תתחדש חברותו בכנסת בהתאם להוראות סעיף 42ג(ג) לחוק היסוד האמור.

31.

תפקוד הממשלה

(א)

הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, למעט תפקיד ראש הממשלה.

(ב)

הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להעביר סמכות הנתונה על פי חוק לשר אחד, או חובה המוטלת עליו על פי חוק, כולה או מקצתה, לשר אחר.

(ג)

הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים.

(ד)

הממשלה רשאית להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד.

(ה)

הממשלה רשאית למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לענינים מסויימים; מונתה ועדה, רשאית הממשלה לפעול באמצעותה.

(ו)

הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לענין מסויים.

32.

הסמכויות השיוריות של הממשלה

הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

33.

אצילת סמכויות [תיקון: תשע״ח]

(א)

סמכות הנתונה על פי דין לממשלה רשאית הממשלה לאצול לאחד השרים; סעיף זה לא יחול על סמכויות הממשלה לפי חוק־יסוד זה, למעט סמכויות לפי סעיף 32.

(ב)

סמכות הנתונה לאחד השרים על פי חוק או שהועברה לו על פי סעיף 31(ב), למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצול, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור.

(ג)

סמכות שהממשלה אצלה לשר, למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצלה, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור אם הסמיכה אותו הממשלה לכך.

(ג1)

כיהן ראש הממשלה כשר הממונה על משרד, רשאי הוא לאצול את סמכותו, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), גם לסגן שר באותו משרד.

(ד)

בסעיף זה, סמכות הנתונה לממשלה או לשר, לרבות חובה המוטלת עליהם.

(ה)

הוראות סעיף זה יחולו אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק המקנה את הסמכות או המטיל את החובה.

34.

נטילת סמכויות

שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד המדינה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק; השר רשאי לעשות כאמור לענין מסויים או לתקופה מסויימת.

35.

סודיות

(א)

הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בענינים אלה הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור:

(1)

ביטחון המדינה;

(2)

יחסי חוץ של המדינה;

(3)

סוג ענינים אחר שהממשלה ראתה את סודיותו כחיונית למדינה, והכריזה עליו בצו, לענין סעיף זה;

(4)

ענין שהממשלה החליטה לשמרו בסוד, ובלבד שגילויו ופרסומו של ענין כאמור אינו אסור אלא על מי שידע על ההחלטה.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה, או מי שהממשלה או ראש הממשלה הסמיכוהו לכך, התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש על פי דין.

36.

משכורת וגימלאות

משכורתם של השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק, או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.

פורסמה החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״ב–1982.

37.

תקנות

(א)

שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמך להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

חוק יכול שיסמיך את ראש הממשלה או שר להתקין תקנות בענין שנקבע בהסמכה.

38.

הכרזת מצב חירום

(א)

ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.

(ב)

תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.

(ג)

ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות הענין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.

(ד)

הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב החירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ה)

הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.

39.

התקנת תקנות שעת חירום

(א)

במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.

(ב)

ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.

(ג)

תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.

(ד)

אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.

(ה)

לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.

(ו)

תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.

(ז)

תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.

(ח)

חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ־60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.

40.

הכרזת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית [תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3]

(א)

המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 33(א), הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכותה לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או במקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק; החליטה הממשלה על אצילת סמכותה לוועדת השרים, תפעיל ועדת השרים את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי מהפעלת הסמכות בידי הוועדה, במקום הממשלה, נדרשת, בנסיבות העניין, בשל טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם.

(א2)

(בוטל).

(ב)

אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות אחרות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.

(ג)

הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי ואם התקבלה ההחלטה בידי ועדת השרים כאמור בסעיף קטן (א1), תימסר הודעה על כך, בהקדם האפשרי, לממשלה ולוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות אחרות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.

41.

אי תחולה של תקנות שעת חירום

על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

42.

הממשלה וועדות הכנסת [תיקון: תשע״ה־2]

(א)

הממשלה תמסור לכנסת ולועדותיה מידע על פי דרישתן ותסייע להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ להגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין.

(ב)

הכנסת רשאית, לפי דרישה של לפחות ארבעים מחבריה, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו; דרישה כאמור יכול שתוגש לא יותר מאחת לחודש.

(ג)

הכנסת, וכל ועדה מועדותיה במסגרת מילוי תפקידיה, רשאיות לחייב שר להופיע בפניהן, ורשאיות לחייב סגן שר, באמצעות השר שמינה אותו או בידיעתו, להופיע לפניהן.

(ד)

ועדה מועדות הכנסת רשאית, במסגרת מילוי תפקידיה, באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, לחייב עובד המדינה או כל מי שייקבע בחוק, להתייצב בפניה.

(ה)

שר רשאי להשמיע את דברו לפני הכנסת וועדותיה.

(ו)

פרטים לענין ביצוע סעיף זה יכול שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.

43.

שינוי מועד בחירות [תיקון: תשע״ד]

נקבע מועד בחירות לכנסת לפי סעיפים 11 ו־29, רשאית הכנסת, בהחלטה שתתקבל ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מיום היווצרות העילה לקיום הבחירות, לקבוע כי בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זכרון, יידחו הבחירות למועד שתקבע ושאינו מאוחר מ־100 ימים ממועד היווצרות העילה.

43א.

חילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי שלא במועד החילופים [תיקון: תש״ף]

(א)

חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו בתקופה שעד מועד החילופים, יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ויחולו לעניין כהונת הממשלה וראש הממשלה הוראות הרציפות בסעיף 30(ב); ואולם בכל אחד מהמקרים שלהלן, לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה ויחולו יתר הוראות סעיף זה:

(1)

כהונתו של ראש הממשלה נפסקה לפי סעיף 18(ד);

(2)

ראש הממשלה בחר מיוזמתו להתפטר מהממשלה, לפי סעיף 19;

(3)

ראש הממשלה נפטר, כאמור בסעיף 20(א);

(4)

נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, מסיבות בריאותיות בלבד, וחלפו 100 ימים שבהם מכהן ממלא מקום במקומו, לפי סעיף 20(ב);

(5)

ראש הממשלה בחר מיוזמתו להתפטר מהכנסת, לפי סעיף 21(א).

(ב)

חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו מאחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) סיפה, בתקופה שעד מועד החילופים, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).

(ג)

ראש הממשלה החלופי יכהן במקומו כראש הממשלה לפרק הזמן שראש הממשלה החלופי אמור היה לכהן כראש ממשלה ממועד החילופים ועד תום תקופת כהונתה של הכנסת; הסתיימה תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש הממשלה כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(ד)

(1)

חדל ראש הממשלה לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(4) ומצבו הבריאותי מאפשר את חזרתו לתפקיד – ישוב לכהן בתפקיד ראש הממשלה.

(2)

חדל ראש הממשלה לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(1), (2), (3) או (5), או שחדל לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(4) ומצבו הבריאותי לא מאפשר את חזרתו לתפקיד – רשאית סיעתו לבחור חבר כנסת מאותה סיעה, והוא יבקש מהכנסת הבעת אמון לכהן במקומו של ראש הממשלה שכהונתו חדלה כאמור, והכול עד שבוע לפני סיום תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש הממשלה.

(3)

משהביעה הכנסת אמון בחבר הכנסת האמור בפסקה (2) או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר חבר הכנסת בפני הכנסת הצהרת אמונים כאמור בסעיף 13א(ו) או 14, לפי העניין, ויחל לכהן כראש הממשלה עם סיום תקופת הכהונה של מי שחדל לכהן כראש הממשלה.

(4)

לא בחרה הסיעה חבר כנסת מאותה סיעה במקומו של ראש הממשלה שחדל לכהן כאמור בפסקה (2) עד שבוע לפני סיום תקופת כהונתו של ראש הממשלה או שבחרה הסיעה חבר כנסת כאמור אך הכנסת לא הביעה בו אמון עד לאותו מועד – יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ויחולו הוראות סעיף 30.

(ה)

חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו מכל סיבה שהיא לאחר מועד החילופים, יכהן ראש הממשלה החלופי בתפקיד במקומו.

(ו)

(1)

חדל ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים לכהן בתפקידו עד מועד החילופים, רשאית סיעתו לבחור חבר כנסת מאותה סיעה, והוא יבקש מהכנסת הבעת אמון לכהן במקומו של ראש הממשלה החלופי שכהונתו חדלה כאמור; משהביעה הכנסת אמון בחבר הכנסת האמור או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר אותו חבר הכנסת בפני הכנסת הצהרת אמונים כאמור בסעיף 13א(ו), ויראו אותו כראש הממשלה החלופי, לכל דבר ועניין.

(2)

בחרה סיעתו של ראש הממשלה החלופי בחבר כנסת מאותה סיעה לכהן במקום ראש הממשלה החלופי כאמור בפסקה (1), אך הכנסת לא הביעה בו אמון עד שבוע לפני סיום תקופת כהונתו של ראש הממשלה יראו את הממשלה כאילו התפטרה ויחולו הוראות סעיף 30.

43א1.

חילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בשל התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה [תיקון: תשפ״א]

בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13א ו־43א, חילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי ייערכו לפני מועד החילופים, בהתאם להוראות סעיף 13א(ז) ו־(ח), גם בכל אחד מהמועדים כמפורט להלן:

(1)

יום לאחר שהתקבל בכנסת בקריאה השלישית חוק על התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה, לפי סעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת, ובלבד שבקריאה השלישית הצביעו בעד החוק האמור שני חברי הכנסת לפחות שהיו מהסיעות ששריהן היו מזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה במועד השבעת ממשלת החילופים; לעניין זה, לא יובא במניין חברי הכנסת האמורים מי שהיה חבר הכנסת במועד השבעת ממשלת החילופים ולא הביע אמון בה;

(2)

ביום הקובע כמשמעותו בסעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת, אם לא התקבל חוק התקציב עד היום שקדם לו.

43ב.

ראש הממשלה החלופי – ממלא מקום ראש הממשלה [תיקון: תש״ף]

ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים יהיה ממלא מקום ראש הממשלה לפי סעיף 5(ד), ולא ימונה לראש הממשלה ממלא מקום אחר.

43ג.

העברה מכהונה של ראש הממשלה החלופי [תיקון: תש״ף]

על אף האמור בסעיף 22(ב), ראש הממשלה בממשלת חילופים אינו רשאי להעביר את ראש הממשלה החלופי מכהונתו.

43ד.

שרים בממשלת חילופים [תיקון: תש״ף]

(א)

על אף האמור בסעיף 22(ב), ראש הממשלה בממשלת חילופים אינו רשאי להעביר מכהונתו שר בעל זיקה לראש הממשלה החלופי, בלא הסכמת ראש הממשלה החלופי.

(ב)

ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר מכהונתו שר בעל זיקה אליו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 22(ב), בשינויים המחויבים.

(ג)

ממלא מקום של שר בממשלת חילופים לפי סעיף 24(א), יהיה שר בעל זיקה זהה לזו של השר שאת מקומו הוא ממלא.

(ד)

על אף האמור בסעיף 24(ב), חדל שר בממשלת חילופים לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי או שר אחר שתקבע הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, והכול בהתאם לזיקת השר האמור.

(ה)

הוראות סעיף 24(ב) לא יחולו על ראש ממשלה חלופי שחדל לכהן או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו.

(ו)

על אף האמור בסעיף 15, ממשלת חילופים רשאית לצרף שר נוסף לממשלה על פי הצעת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, והכול בכפוף להוראות סעיף 13א(ד); החליטה הממשלה לצרף שר כאמור תודיע על כך, על תפקידו של השר הנוסף ועל זיקתו לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי לכנסת; עם אישור ההודעה על ידי הכנסת ייכנס השר הנוסף לכהונתו וסמוך ככל האפשר לאישור יצהיר את הצהרת האמונים.

(ז)

(פקע).

43ה.

סגני שרים בממשלת חילופים [תיקון: תש״ף, תשפ״א]

(א)

על אף האמור בסעיף 25(א), שר בממשלת חילופים הממונה על משרד רשאי למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד, ובמשרד ראש הממשלה – שני סגני שרים, בהסכמת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקת השר הממונה ובאישור ממשלת החילופים; בהודעת הממשלה לכנסת על מינויו של סגן השר, תודיע הממשלה על זיקתו של סגן השר לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי.

(ב)

על אף האמור בסעיף 26(3) –

(1)

ראש הממשלה רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר בעל זיקה אליו, בלבד, וראש הממשלה החלופי רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר בעל זיקה אליו, בלבד;

(2)

שר אינו רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר שמינה, אם זיקתו של סגן השר שונה מזיקתו של השר.

43ו.

סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת בממשלת חילופים [תיקון: תש״ף]

סמכות ראש הממשלה בממשלת חילופים לפזר את הכנסת בצו לפי סעיף 29(א) טעונה את הסכמת ראש הממשלה החלופי.

43ז.

מעמדו של ראש הממשלה החלופי [תיקון: תש״ף]

(א)

דין ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים כדין ראש הממשלה לפי סעיפים 17, 18, 23(ג) ו־31(א).

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים לכהן בתפקידו לפי סעיף 18(ד) – לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה.

43ז1.

[תיקון: תש״ף]

(פקע).

43ח.

אי־אמון בממשלת חילופים [תיקון: תש״ף]

החליטה הכנסת להביע אי־אמון בממשלת חילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, לפי סעיף 28, לא יהיו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי־האמון רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת.

44.

יציבות החוק

(א)

אין לשנות חוק־יסוד זה אלא ברוב חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; לענין סעיף זה, ”שינוי“ – בין מפורש ובין משתמע.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על סעיפים 45 ו־46.

45.

הנוסח שולב בחוק־יסוד: הכנסת.

46.

ביטול חוק־יסוד: הממשלה

חוק־יסוד: הממשלה (ס״ח תשנ״ב, 214) – בטל.

47.

תחילה ותחולה

(א)

הוראות חוק־יסוד זה יחולו על הבחירות ועל כינון הממשלה, החל בבחירות לכנסת השש עשרה.

(ב)