חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק יום העצמאות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק יום העצמאות, תש״ט–1949


1.
ה׳ באייר – יום העצמאות [תיקון: תש״י, תשי״א, תשי״ד, תשס״ד]
(א)
הכנסת מכריזה בזה על יום ה׳ באייר כעל ”יום העצמאות“ שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.
(ב)
אם יום ה׳ באייר יחול בשבת, יוחג יום העצמאות ביום ג׳ באייר של אותה שנה. אם יום ה׳ באייר יחול ביום ששי בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ד׳ באייר של אותה שנה. אם יום ה׳ באייר יחול בשני בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ו׳ באייר של אותה שנה.
(ג)
יום העצמאות יהיה יום שבתון.
2.
הוראות ראש הממשלה [תיקון: תשט״ז]
(א)
ראש הממשלה מוסמך להורות הוראות בדבר הנפת דגלים וקיום חגיגות־עם ביום העצמאות.
(ב)
על אף האמור בסעיף 1(ג), מוסמך ראש הממשלה להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות, וכן את שעותיהם וסדריהם באותו יום.
3.
סמלי יום העצמאות [תיקון: תשי״ח]
ראש הממשלה רשאי בתקנות לקבוע סמלי יום העצמאות ולהסדיר את השימוש בהם.


נתקבל בכנסת ביום י״ג בניסן תש״ט (12 באפריל 1949).
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.