משנה תמורה ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א) אֵלּוּ קָדָשִׁים שֶׁוַּלְדוֹתֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
וְלַד שְׁלָמִים, וּתְמוּרָתָן,
וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן,
עַד סוֹף הָעוֹלָם –
הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁלָמִים,
וּטְעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפָה,
וְחָזֶה וָשׁוֹק.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יִקְרַב.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
לֹא נֶחְלְקוּ עַל וְלַד וְלַד שְׁלָמִים וְעַל וְלַד וְלַד תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יִקְרַב;
וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ?
עַל הַוָּלָד;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא יִקְרַב,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב.
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפַּיָּס
עַל וְלַד שְׁלָמִים
שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים.
אָמַר רַבִּי פַּפַּיָּס:
אֲנִי מֵעִיד,
שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים,
וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח,
וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג:
(ב) וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ,
וְלָדָן, וּוְלַד וְלָדָן,
עַד סוֹף הָעוֹלָם,
הֲרֵי אֵלּוּ כְּתוֹדָה;
וּבִלְבַד שֶׁאֵינָן טְעוּנִים לֶחֶם.
תְּמוּרַת עוֹלָה,
וּוְלַד תְּמוּרָה,
וְלָדָן, וּוְלַד וְלָדָן,
עַד סוֹף הָעוֹלָם,
הֲרֵי אֵלּוּ כְּעוֹלָה;
וּטְעוּנִין הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ,
וְכָלִיל לָאִשִּׁים:
(ג) הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה,
וְיָלְדָה זָכָר,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,
וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב עוֹלָה.
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם,
תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב,
וְתִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אָשָׁם;
אִם קָרַב אֲשָׁמוֹ,
יִפְּלוּ דָמֶיהָ לִנְדָבָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
תִּמָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם.
תְּמוּרַת אָשָׁם,
וְלַד תְּמוּרָתָהּ,
וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן
עַד סוֹף הָעוֹלָם,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
וְיִמָּכְרוּ,
וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
יָמוּתוּ;
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר,
יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת.
אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו,
וְשֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלָיו,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,
וְיִמָּכֵר,
וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
יָמוּתוּ;
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת:
(ד) וַהֲלֹא אַף הַנְּדָבָה עוֹלָה הִיא?
מַה בֵּין דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר לְדִבְרֵי חֲכָמִים?
אֶלָּא,
בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה חוֹבָה,
הוּא סוֹמֵךְ עָלֶיהָ,
וּמֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִין,
וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ;
וְאִם הָיָה כֹּהֵן,
עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ.
וּבִזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה נְדָבָה,
אֵינוֹ סוֹמֵךְ עָלֶיהָ,
וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִין,
וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁל צִבּוּר.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֹּהֵן,
עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר:
(ה) תְּמוּרַת הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר,
וּוְלָדָן,
וּוְלַד וְלָדָן,
עַד סוֹף הָעוֹלָם,
הֲרֵי אֵלּוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר,
וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָם לַבְּעָלִים.
מַה בֵּין הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר לְבֵין כָּל הַקֳּדָשִׁים?
שֶׁכָּל הַקֳּדָשִָׁים נִמְכָּרִים בָּאִטְלִיס,
וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיס,
וְנִשְׁקָלִין בְּלִיטְרָא,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר;
וְיֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן,
וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן פִּדְיוֹן,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר.
וּבָאִים מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ,
חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר:
אִם בָּאוּ תְּמִימִים,
יִקְרְבוּ;
וְאִם בַּעֲלֵי מוּמִין,
יֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מָה הַטַּעַם?
שֶׁהַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר,
יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמָן;
וּשְׁאָר כָּל הַקֳּדָשִׁים,
אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד לָהֶם מוּם,
הֲרֵי אֵלּוּ בִּקְדֻשָּׁתָן:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ג תמורההפרק הבא»