משנה שקלים ז דפוסים
משנה שקלים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה, קרוב לשקלים יפלו לשקלים, לנדבה יפלו לנדבה, מחצה למחצה יפלו לנדבה.
בין עצים ללבונה, קרוב לעצים יפלו לעצים, ללבונה יפלו ללבונה, מחצה למחצה יפלו ללבונה.
בין קינין לגוזלי עולה, קרוב לקינין יפלו לקינין, לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה, מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה.
בין חולין למעשר שני, קרוב לחולין יפלו לחולין, למעשר שני יפלו למעשר שני, מחצה למחצה יפלו למעשר שני.
זה הכלל, הולכים אחר הקרוב (להקל).
מחצה למחצה להחמיר.
משנה ב[עריכה]
מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה, לעולם מעשר.
בהר הבית, חולין.
בירושלים בשעת הרגל, מעשר.
ובשאר ימות השנה, חולין.
משנה ג[עריכה]
בשר שנמצא בעזרה, אברים, עולות.
וחתיכות, חטאות.
בירושלים, זבחי שלמים.
זה וזה תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.
נמצא בגבולין, אברים, נבלות.
חתיכות, מותרות.
ובשעת הרגל שהבשר מרובה, אף אברים מותרין.
משנה ד[עריכה]
בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, וכמידתה לכל רוח, זכרים, עולות.
נקבות, זבחי שלמים.
רבי יהודה אומר, הראוי לפסחים, פסחים קודם לרגל שלשים יום.
משנה ה[עריכה]
בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה, עד שהוא מביא נסכיה.
חזרו להיות מניחין אותה ובורחין.
התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור.
משנה ו[עריכה]
אמר רבי שמעון, שבעה דברים התקינו בית דין, וזה אחד מהן, נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים, קרבין משלו.
ואם לאו, קרבין משל ציבור.
וכן גר שמת והניח זבחים, אם יש לו נסכים, קרבין משלו.
ואם לאו, קרבין משל ציבור.
ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קרבה משל צבור.
רבי יהודה אומר, משל יורשין.
ושלמה היתה קרבה.
משנה ז[עריכה]
על המלח ועל העצים שיהיו הכהנים נאותים בהן, ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה, ועל הקינין הפסולות שיהו באות משל ציבור.
רבי יוסי אומר, המספק את הקינין, מספק את הפסולות.
משנה שקלים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב