משנה שקלים ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שקלים פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק שביעי ("מעות שנמצאו") · >>

פרקי מסכת שקלים: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה, קרוב לשקלים יפלו לשקלים, לנדבה יפלו לנדבה, מחצה למחצה יפלו לנדבה.

בין עצים ללבונה, קרוב לעצים יפלו לעצים, ללבונה יפלו ללבונה, מחצה למחצה יפלו ללבונה.

בין קינין לגוזלי עולה, קרוב לקינין יפלו לקינין, לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה, מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה.

בין חולין למעשר שני, קרוב לחולין יפלו לחולין, למעשר שני יפלו למעשר שני, מחצה למחצה יפלו למעשר שני.

זה הכלל, הולכים אחר הקרוב (להקל).

מחצה למחצה להחמיר.

משנה ב[עריכה]

מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה, לעולם מעשר.

בהר הבית, חולין.

בירושלים בשעת הרגל, מעשר.

ובשאר ימות השנה, חולין.

משנה ג[עריכה]

בשר שנמצא בעזרה, אברים, עולות.

וחתיכות, חטאות.

בירושלים, זבחי שלמים.

זה וזה תעובר צורתו ויצא לבית השרפה.

נמצא בגבולין, אברים, נבלות.

חתיכות, מותרות.

ובשעת הרגל שהבשר מרובה, אף אברים מותרין.

משנה ד[עריכה]

בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, וכמידתה לכל רוח, זכרים, עולות.

נקבות, זבחי שלמים.

רבי יהודה אומר, הראוי לפסחים, פסחים קודם לרגל שלשים יום.

משנה ה[עריכה]

בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה, עד שהוא מביא נסכיה.

חזרו להיות מניחין אותה ובורחין.

התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור.

משנה ו[עריכה]

אמר רבי שמעון, שבעה דברים התקינו בית דין, וזה אחד מהן, נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים, קרבין משלו.

ואם לאו, קרבין משל ציבור.

וכן גר שמת והניח זבחים, אם יש לו נסכים, קרבין משלו.

ואם לאו, קרבין משל ציבור.

ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קרבה משל צבור.

רבי יהודה אומר, משל יורשין.

ושלמה היתה קרבה.

משנה ז[עריכה]

על המלח ועל העצים שיהיו הכהנים נאותים בהן, ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה, ועל הקינין הפסולות שיהו באות משל ציבור.

רבי יוסי אומר, המספק את הקינין, מספק את הפסולות.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א)

מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין הַשְּׁקָלִים לִנְדָבָה,

קָרוֹב לִשְׁקָלִים, יִפְּלוּ לִשְׁקָלִים.
לִנְדָבָה, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
בֵּין עֵצִים לִלְבוֹנָה,
קָרוֹב לָעֵצִים, יִפְּלוּ לָעֵצִים.
לִלְבוֹנָה, יִפְּלוּ לִלְבוֹנָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לִלְבוֹנָה.
בֵּין קִנִּין לְגוֹזְלֵי עוֹלָה,
קָרוֹב לַקִּנִּין, יִפְּלוּ לַקִּנִּין.
לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה.
בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
קָרוֹב לַחֻלִּין, יִפְּלוּ לַחֻלִּין.
לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
זֶה הַכְּלָל:
הוֹלְכִים אַחַר הַקָּרוֹב לְהָקֵל;
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, לְהַחֲמִיר:
(ב)

מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה, לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר.

בְּהַר הַבַּיִת, חֻלִּין.
בִּירוּשָׁלַיִם,
בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, מַעֲשֵׂר;
וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, חֻלִּין:
(ג)

בָּשָׂר שֶׁנִּמְצָא בַּעֲזָרָה,

אֵבָרִים, עוֹלוֹת;
וַחֲתִיכוֹת, חַטָּאוֹת.
בִּירוּשָׁלַיִם, זִבְחֵי שְׁלָמִים.
זֶה וָזֶה תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

נִמְצָא בִּגְבוּלִין,

אֵבָרִים, נְבֵלוֹת;
חֲתִיכוֹת, מֻתָּרוֹת.
וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שֶׁהַבָּשָׂר מְרֻבֶּה,
אַף אֵבָרִים מֻתָּרִין:
(ד)

בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִיְּרוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ,

זְכָרִים, עוֹלוֹת;
נְקֵבוֹת, זִבְחֵי שְׁלָמִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָרָאוּי לִפְסָחִים, פְּסָחִים, קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם:
(ה)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְמַשְׁכְּנִין אֶת מוֹצְאֶיהָ, עַד שֶׁהוּא מֵבִיא נְסָכֶיהָ.

חָזְרוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּבוֹרְחִין;
הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ נְסָכֶיהָ בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר:
(ו)

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:

שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן.
נָכְרִי שֶׁשִּׁלֵּחַ עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים, קְרֵבִין מִשֶׁלּוֹ;
וְאִם לָאו, קְרֵבִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים,
אִם יֵשׁ לוֹ נְסָכִים, קְרֵבִין מִשֶּׁלּוֹ;
וְאִם לָאו, קְרֵבִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת,
שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵבָה מִשֶּׁל צִבּוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין.
וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה:
(ז)

עַל הַמֶּלַח וְעַל הָעֵצִים, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים נְאוֹתִים בָּהֶן,

וְעַל הַפָּרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ,
וְעַל הַקִּנִּין הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיְּהוּ בָּאוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
הַמְּסַפֵּק אֶת הַקִּנִּין, מְסַפֵּק אֶת הַפְּסוּלוֹת:


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה קרוב לשקלים ייפלו לשקלים לנדבה ייפלו לנדבה מחצה למחצה ייפלו לנדבה בין עצים ללבונה קרוב לעצים ייפלו לעצים ללבונה ייפלו ללבונה מחצה למחצה ייפלו ללבונה בין קנים לגוזלי עולה קרוב לקנים ייפלו לקנים לגוזלי עולה ייפלו לגוזלי עולה מחצה למחצה ייפלו לגוזלי עולה בין חולין למעשר שני קרוב לחולין ייפלו לחולין למעשר שני ייפלו למעשר שני מחצה למחצה ייפלו למעשר שני זה הכלל הולכים אחר הרוב מחצה למחצה להחמיר.

(ב) מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר ובהר הבית חולין ובירושלים בשאר כל ימות השנה חולין ובשעת הרגל הכל מעשר.

(ג) בשר שנמצא בעזרה איברים עולות וחתיכות חטאות ובירושלים זבחי שלמים זה וזה תעבור צורתו ויצא לבית השריפה נמצא בגבולים איברים נבילות וחתיכות מותרות ובשעת הרגל שהבשר מרובה אף איברים מותרות.

(ד) בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח זכרים עולות ונקבות זבחי שלמים רבי יהודה אומר הראוי לפסחים פסחים קודם לרגל שלשים יום.

(ה) בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא עימה את נסכיה חזרו להיות מניחים אותה ובורחים התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור.

(ו) אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן גוי ששלח עולתו ממדינת הים אם שלח עימה נסכיה קרבים משלו ואם לאו קרבים משל ציבור וכן גר שמת והניח זבחים אם יש לו נסכים קרבים משלו ואם לאו קרבים משל ציבור ותנאי בית דין הוא על כוהן גדול שמת ולא מינו כוהן אחר תחתיו שתהא מנחתו קרבה משל ציבור רבי יהודה אומר משל יורשים ושלמה הייתה קרבה.

(ז) על המלח ועל העצים שיהו הכהנים ניאותין בהן ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה ועל הקנים הפסולות שיהו באות משל ציבור רבי יוסי אומר המספק את הקנים הוא מספק את הפסולות.

פירושים[עריכה]