משנה שקלים ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ו · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

והיכן היו משתחוים? ארבע בצפון, וארבע בדרום, שלש במזרח, ושתים במערב, כנגד שלשה עשר שעריםד.

שערים דרומיים סמוכין למערב, שער העליוןה, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.

לעומתן בצפון סמוכין למערב, שער יכניה, שער קרבן, שער נשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו שער יכניה? שבו יצא יכניה בגלותו.

במזרח, שער ניקנור, ושני פשפשין היו לו, אחד בימינו ואחד בשמאלו.

ושנים ט במערב שלא היה להם שם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וְהֵיכָן הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים?

אַרְבַּע בַּצָּפוֹן,
וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם,
שָׁלֹשׁ בַּמִּזְרָח,
וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב,
כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים.
שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב:
שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמַּיִם.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם?
שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בַּחַג.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת.
לְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִין לַמַּעֲרָב,
שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר קָרְבָּן, שַׁעַר נָשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה?
שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ.
בַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִיקָנוֹר,
וּשְׁנֵי פִּשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ.
וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שֵׁם:

נוסח הרמב"ם

ואיכן היו השתחוויות האלו ארבע בצפון וארבע בדרום ושלש במזרח ושתים במערב כנגד השערים שערים דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג רבי אליעזר בן יעקוב אומר ובו המים המפכים עתידים להיות יוצאים מתחת מפתן הבית לעומתם בצפון סמוכים למערב שער יכוניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכוניה שבו יצא יכוניה וגלותו ושבמזרח שער ניקנור ושני פשיפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו ושנים במערב שלא היה להם שם.



פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והיכן היו השתחויות - שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל, היכן היו עושין אותן:

שער העליון - הר הבית היה משופע ועולה ממזרח למערב, והשער הסמוך למערב הוא שער העליון. ואחריו שער הדלק, הוא שער של לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה ו, ועל שם שמכניסין דרך שם עצי המערכה שדולקים על המזבח נקרא שער הדלק:

שער הבכורות - שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום ז:

המים מפכים - כדכתיב ביחזקאל (מז) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין, כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה מתגברים ונעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להו מים מפכים:

שער הקרבן - שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון.:

שער הנשים - שבו הנשים נכנסות לסמוך על קרבנן לדברי רבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות, ולדברי רבי יהודה ורבי שמעון לעמוד על קרבנן:

שער השיר - דרך שם היו מכניסין כלי שיר:

שבו יצא יכניהו בגלותו - שנכנס לבית המקדש להשתחוות וליטול רשות כשהלך בגולה לבבל ויצא דרך אותו שער:

שער ניקנור - מפורש ביומא [לח] פרק אמר להם הממונה:

פשפשין - שערים קטנים בתוך השערים הגדולים. ואף הם ממנין שלש עשרה שערים. ואף על גב דגם לשער בית המוקד ח היה לו פשפש, לא חשיב ליה, לפי שהיה קטן ביותר, אבל אלו היו גדולים קצת. והך מתניתין דשלש עשרה שערים מוקמינן לה בגמרא בירושלמי כאבא יוסי בן חנן. אבל חכמים אומרים שבעה שערים היו לעזרה ואינהו סברי דהנך שלש עשרה השתחויות כנגד שלש עשרה פרצות שפרצו מלכי יון בעזרה, וכשגברו מלכי חשמונאי ונצחום וגדרו אותם פרצות, תקנו שלש עשרה השתחויות, כנגד כל פרצה גדורה השתחויה:

פירוש תוספות יום טוב

כנגד י"ג שערים. שהיו משתחוים ומודים על נוי הבנין כ"כ הר"ר שמעיה בספ"ב דמדות:

שער העליון. לא אתפרש מה היה משמש:

שער הדלק. מ"ש הר"ב הוא שער לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה א"א לכוונו שהרי בר"פ כתב בעצמו שלשכת העץ במקצוע מזרחית צפונית ועוד שאלו השערים בעזרת ישראל ולעיל פי' דהלשכה בעזרת נשים וכפירושו דלעיל תנן בפרק ב' דמדות [ד' לשכות] היו בע"נ כו' מזרחית צפונית היא היתה לשכת העצים כו' ובפרק קמא דמדות כתב הר"ב שער הדלק על שם שהיו מכניסין דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק [*וכדמסיים הכא]:

שער הבכורות. פי' הר"ב שמכניסים שם הבכורות הנשחטים בדרום פי' אף בדרום עיין פ"ה דזבחים [*ומ"ש במשנה ד' פרק קמא דמדות]:

שער נשים. פירש הר"ב שבו הנשים נכנסות כו' ועיין במשנה ה' פ"ק דסוטה:

ושתי פשפשין היו לו. [*פי' הר"ב שערים קטנים בתוך השערים הגדולים וז"ל הרמב"ם פשפשין דלתות קטנות שעושים בבתים הגדולים בעצם דלתות השערים הגדולים כדי שיהיו נוחין לפתוח בכל עת שירצו עכ"ל] ומ"ש הר"ב ואף על גב דגם לשער בית המוקד היה לו פשפש וכו' דשער בית המוקד הוא אחד משערי הצפון דרבנן קחשבי להו מהנך שלשה דס"ל דבצפון בפרק קמא דמדות ולא פליגי אאבא יוסי אלא דמחסרי ליה חד בצפון וכן בדרום מחסרי שער העליון ואינך ניקבו בשמותן ובסידרן אבל בצפון מחסרי חד ושינו בשמותן שקראום ניצוץ וקרבן ומוקד. ועוד דהתוס' כתבו בפ' שני דייני דף ק"ו דלכולי עלמא היו י"ג שערים וז' היו גדולים וששה היו קטנים ובהא פליגי. דאבא יוסי סבירא ליה דכיון דבין כולם היו השערים י"ג הלכך כנגדם היו הי"ג השתחויות. ורבנן ס"ל דכיון דהגדולים לא היו י"ג לא היו השלש עשרה השתחויות כנגד השערים אלא כנגד הי"ג פרצות ועיין בסוטה:

ושנים במערב שלא היה להם שם. וכתב בעל כפתור ופרח בפרק ו' שעל שער האולם ושער ההיכל הוא דקאמר שזולתם שהזכיר יש להם שם על ידי מעשה שנעשה בהם ואלו השתים כלומר שער האולם ושער ההיכל לא היה שם על ידי מעשה שלא נעשו אלא לכניסה ויציאה ע"כ. ועוד כתב פירוש אחר ודחהו אבל דבריו הללו ג"כ אינם נראים כלל דהאיך אפשר לומר שיהיו שער האולם וההיכל בכלל שערי העזרה. ועוד הרי שער העליון גם כן זה שמו לא נקרא על שם שום מעשה אלא על שם מקומו. ואם כן אלו ב' השערים לפי דבריו יקראו בשמם על שם מקורם. ועוד לרבנן אמאי קא ממעטי אלו שני השערים. ואפשר לומר משום טעמא דכתיבנן דס"ל שאינם בכלל העזרה אבל להתוספות דלעיל שכתבו דבמנינא כולי עלמא לא פליגי. וכן במספר הגדולים והרי אלו ב' השערים גדולים היו כאשר נשנו במסכת מדות פרק ב' ופ"ג ופ"ד. אלא נראה לי דאלו ב' השערים בכותל מערבי של העזרה המקפת בית המקדש היו וקטנים היו ולא היו משמשין כלום אלא לעת הצורך הגדול כגון מפני האויבים וכיוצא בזה וטעמא שלא היו משמשין כלום לפי שמעוטו של העזרה היה במערב כדתנן בפ"ב דמדות ותנן התם מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו ויחזקאל הנביא לא ראה שום שער במערב ופירש הר"י אברבנאל ב' טעמים אחרים האחד לפי שלא יכנסו אלא כנגד ההיכל להשתחות ולראות שם. וזה אינו במערב. והשני שהבא אל המזרח ישתחוה בהכנסו נכחו ואם יבא במערב ישתחוה במזרח נגד השמש והשם יתברך ירחיקם מתועבות העובדי כוכבים ומזלות ע"כ. והארכתי עוד בספר צורת הבית שחברתי על בניינא דיחזקאל בס"ד בסימן י"ב. [*ואף על פי שראיתי ביוסיפון לרומיים בספר המלחמות ספר חמישי פרק י"ד שכתב שלא היה שער כלל למערב כי אם חומה סתומה לגמרי. ע"כ. ומכיון שבבנינא דיחזקל לא היו שערים במערב ובהרבה דברים בנו בבית שני מעין בנין של יחזקאל כמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות בית הבחירה היה קרוב לשמוע להיוסיפון אלא שאין לנו לזוז מקבלת חכמי המשנה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) שלשה עשר שערים. שהיו משתחוים ומודים על נוי הבנין:

(ה) (על המשנה) שער העליון. לא אתפרש מה היה משמש:

(ו) (על הברטנורא) א"א לכוונו שהרי בר"פ כתב בעצמו שלשכת העץ במקצוע מזרחית צפונית ועוד שאלו השערים בעזרת ישראל ולעיל פירוש דהלשכה בעזרת נשים

(ז) (על הברטנורא) פירוש אף בדרום:

(ח) (על הברטנורא) הוא אחד משערי הצפון דרבנן קחשבי ליה מהנך ג' דס"ל דבצפון בפ"ק דמדות. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) ושנים כו'. ונ"ל דבכותל מערבי של העזרה המקפה בהמ"ק היו וקטנים היו ולא היו משמשים כלום אלא לעת הצורך הגדול. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

והיכן היו השתחויות הללו ארבע בצפון וד' בדרום וכו':    כצ"ל. ותנא נקיט ואזיל מפ' במאי דסליק מיניה:

שערים דרומיים הסמוכין למערב:    כו':

שבו היו מכניסין צלוחית של מים כו':   

בו המים המפכין עתידין להיות יוצאין:    כו'

לעומתן בצפון הסמוכין למערב: שער יכניה: שער הקרבן: שער הנשים: שער השיר:    כו':

שבמזרח שער ניקנור וכו':    כך צ"ל. וס"א יכניה וגלותו. מלתא דר"א בן יעקב איתא ביום הכפורים דף ע"ח:

בפי' ר"ע ז"ל שער העליון הר הבית. אמר המלקט מצאתי כתוב עליו הבית ר"ל המקדש. שער הדלק פי' ר"ע ז"ל הוא שער של לשכת העץ ובסוף מדות פירש דלשכת העץ היא לשכת פלהדרין ושם בפ' שני סי' ה' תנן מזרחית צפונית היא היתה לשכת העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתלעין את העצים וכמו שפירש ר"ע ז"ל בריש פירקין. אבל רש"י ז"ל בפ"ק דיומא כתב שער הדלק שער הקרבן לא ידעתי למה נקרא שמם כך:

שער הבכורות:    בכורות וכל דדמי להו דהיינו כל קדשים קלים שאין טעונין צפון:

שער המים:    תוס' פ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ח) דבפ' בתרא דכתובות דף ק"ו:

שער ניקנור:    כתב ה"ר שלמה שיריליו ז"ל דאיתא בירוש' דיומא למה נקרא שמו שער ניקנור שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מגיף ידו על בית המקדש ואמר אימתי תפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחים תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלאוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור ע"כ. ובבבלי ס"פ שני דתעניות מייתי ליה להאי עובדא בשנוי לשון קצת שאינו מזכיר שם שער ניקנור. וגם בירוש' דפ' שני דתעניות ודפ"ק דמגלה דף ע':

ושני פשפשין היו לו:    והם ממנין שלשה עשר שערים ופירש הרא"ש ז"ל ואע"ג שגם לשער בית המוקד היה לו פשפש אותו היה קטן וסמוך לשער הגדול ולכך לא היה במנין השערים אבל אלו היו קצת נדולים ומופלגין קצת מן השער הגדול. ועיין בתוס' פ' שני דייני דף ק"ו:

ושנים במערב:    שער לשון זכר הוא השער הזה יהיה סגור:

לא היה להם שם:    כתב הרב רבינו שמעיה ז"ל בשם רש"י ז"ל לא ידעתי על מה הם משמשים והראב"ד ז"ל כתב שני שערים קטנים היו לו לפי שהיו לו שתי לשכות אצל שער ניקנור כדתנן במסכת מדות. ושל מערב לא היה להם שם לפי שלא היתה שם כניסה ויציאה כ"כ ע"כ:


פירושים נוספים