משנה שבת ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) במה מדליקין,

ובמה אין מדליקין? -
אין מדליקין -
לא בלכש,
ולא בחוסן,
ולא בכלך,
ולא בפתילת האידן,
ולא בפתילת המדבר,
ולא בירוקה, שעל פני המים.
לא בזפת,
ולא בשעוה,
ולא בשמן קיק,
ולא בשמן שריפה,
ולא באליה,
ולא בחלב.
נחום המדי אומר:
מדליקין בחלב מבושל.
וחכמים אומרים:
אחד - מבושל,
ואחד - שאינו מבושל,
אין מדליקין - בו.


(ב) אין מדליקין שמן שריפה - ביום טוב.

רבי ישמעאל אומר:
אין מדליקין - בעטרן,
מפני כבוד השבת.
וחכמים - מתירין בכל השמנים,
בשמן שומשמין,
בשמן אגוזים,
בשמן צנונות,
בשמן דגים,
בשמן פקועות,
בעטרן,
ובנפט.
רבי טרפון אומר:
אין מדליקין - אלא בשמן זית, בלבד.


(ג) כל היוצא מן העץ -

אין מדליקין בו - אלא פשתן.
וכל היוצא מן העץ -
אינו מיטמא טומאת אוהלים - אלא פשתן.
פתילת הבגד - שקיפלה,
ולא היבהבה -
רבי אליעזר אומר:
טמאה היא - ואין מדליקין בה.
רבי עקיבה אומר:
טהורה היא - ומדליקין בה.


(ד) לא יקוב אדם -

שפופרת של ביצה,
וימלאנה שמן,
וייתננה על פי הנר,
בשביל - שתהא מנטפת,
ואפילו - היא של חרס.
ורבי יהודה - מתיר.
אם חיברה היוצר, מתחילה -
מותר - מפני שהוא כלי אחד.
לא ימלא אדם -
קערה שמן,
וייתננה בצד הנר,
ויתן ראש הפתילה - בתוכה,
בשביל - שתהא שואבת.
ורבי יהודה - מתיר.


(ה) המכבה את הנר,

מפני שהוא מתיירא -
מפני גוים,
מפני לסטים,
או מפני רוח רעה,
ואם בשביל החולה - שיישן,
פטור.
כחס - על הנר,
כחס - על השמן,
כחס - על הפתילה,
חייב.
רבי יוסי - פוטר בכולן,
חוץ - מן הפתילה,
מפני שהוא עושה - פחם.


(ו) על שלש עבירות,

נשים - מתות בשעת לידתן,
על שאינן זהירות -
בנידה,
ובחלה,
ובהדלקת הנר.

(ז) שלשה דברים,

צריך אדם לומר - בתוך ביתו,
ערב שבת - עם חשיכה,
עישרתן,
עירבתן,
הדליקו את הנר.
ספק - חשיכה,
ספק - לא חשיכה,
אין מעשרין - את הוודאי,
ואין מטבילין - את הכלים,
ואין מדליקין - את הנרות.
אבל -
מעשרין - את הדמאי,
ומערבין,
וטומנין - את החמין.

הדף הראשי של משנה שבת ב