משנה קינים ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קינים · פרק ג · משנה ה | >>
חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה.
חובה שנים בחטאת, מחצה כשר ומחצה פסול.
וחטאת שנים בחובה, המנין שבחובה כשר.
וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין עולות שבחובה.
חובה שנים בעולה, מחצה כשר ומחצה פסול.
עולה שנים בחובה, המנין שבחובה כשר.
חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר,
- אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבַּחוֹבָה.
- חוֹבָה שְׁנַיִם בַּחַטָּאת,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר, וּמֶחֱצָה פָּסוּל;
- וְחַטָּאת שְׁנַיִם בַּחוֹבָה,
- הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר.
- אֵין כָּשֵׁר,
- וְכֵן עוֹלָה שֶׁנְּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה.
- חוֹבָה שְׁנַיִם בָּעוֹלָה,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר, וּמֶחֱצָה פָּסוּל;
- עוֹלָה שְׁנַיִם בַּחוֹבָה,
- הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר:
חטאת שנתערבה בחובה - אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה.
- חובה שנים בחטאת - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- חטאת שנים בחובה - המנין שבחובה כשר.
- וכן עולה שנתערבה בחובה - אין כשר אלא מנין עולות שבחובה.
- חובה שנים בעולה - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- עולה שנים בחובה - המנין שבחובה כשר.
אם נתערבו דרך משל חמישה חטאות בעשרה עופות שהם חובה, שמחציתם הוא חטאת ומחציתם עולה והרי הכל חמישה עשר, מקריב מהם עשרה לצד אחד וחמישה לצד אחרת, ובהכרח שהעשרה שעשה בצד אחד היו חמישה מהם מן החובה, הרי כבר עשה חמישה מן החובה בצד אחד והם כשרים. אם עשה העשרה למעלה הרי חצי חובה גם כן והוא חמש עולות כשרין, ואם עשה העשרה למטה הרי חצי חובה גם כן והוא חמישה חטאות כשרין.
לפיכך נתבאר כי מה שאמר אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה הוא כשיהיה החטאות יותר, והיקש זה בעצמו בעולה, ויהיה לך זכרון:
חטאת שנתערבה בחובה - כלומר הא דתנינן לעיל בפרק קמא חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה, שפעמים שעולה אותו מנין למחצה כשר ומחצה פסול, ופעמים שעולה לפחות ממחצה, ומפרש ואזיל כיצד:
חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול - פירוש, שני קינין חובה שיש בהן כפלים בחטאת כגון שהקריב מהן עולה אחת ונשתיירו שתי חטאות ועולה אחת:
מחצה כשר ומחצה פסול - שעולה אחת הנשארת אינו יכול להקריב שמא זהו שנקבע לחטאת ה, וחטאת המעורבת אינו יכול להקריב שמא היא העולה הנשארת ו, הלכך אינו מקריב אלא שתי החטאות, והחטאת המעורבת והעולה הנשארת פסולין, והיינו מחצה כשר ומחצה פסול:
חטאת שנים בחובה מנין שבחובה כשר - פירוש, כגון שקרבה חטאת אחת מן השני קינין ונשתיירו שתי עולות וחטאת אחת ז, הרי הן ד' פרידות עם חטאת שנתערבה ביניהן, והרי אינו יכול להקריב שתי העולות ח שמא יקח חטאת המעורבת, וגם שתי חטאות ט לא יקריב שמא יקח אותו שנקבע לעולה, הלכך אינו מקריב אלא חטאת אחת, הרי עולה אותו מנין הפחות שבחובה לפחות ממחצה כשר. וכהאי גוונא מפרשינן נמי וכן עולה שנתערבה בחובה:
חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול. כתב הר"ב פי' שני קנין כו'. כגון שהקריב מהן עולה אחת כו' שעולה הנשארת אינו יכול להקריב שמא זהו שנקבע לחטאת. וכן לשון המפרש. ורצ"ל שמא זהו אותו המעורב שכבר נקבע לחטאת. ומ"ש וחטאת המעורבת אינו יכול להקריב שמא היא העולה הנשארת. כלומר אחר שהקריב שתי חטאות מהתערובות שוב לא יוכל להקריב עוד חטאת על דעת שהיא זו שנתערבה. דשמא זו היא עולה הנשארת דהואיל ונקרבו שתי חטאות מן התערובות. הרי הוקבע השלישית לעולה ושמא זו היא. ולא היא אותה החטאת שנתערבה. ומ"ש הר"ב בחטאת שנים בחובה כגון שקרבה חטאת כו'. [*יהיה פי שנים בחובה שיש בחובה כפלים עולות כנגד החטאת. ומ"ש הר"ב] והרי אינו יכול להקריב ב' העולות כו' וגם ב' חטאות לא יקריב כו'. מה שאמר ב' העולות ר"ל גם שתיהן ואפי' אחת מהן לא ומה שאמר ב' חטאות. ר"ל שתים ביחד אינו יכול להקריב. אבל אחת מקריב. דדוקא כשהקריב עוד א' שנמצאו ב' חטאות קרבו מב' הקנין והוקבעו הנשארים לעולות הלכך א"א להקריב עוד חטאת על דעת שהיא החטאת שנתערבה דדלמא זו היא עולה. אבל משום עולה לא יוכל להקריב כלל אפי' קודם שהקריב עוד חטאת לפי דשמא זו היא החטאת שנתערבה. ואני תמיה על זה הפי' דהא ליכא בינייהו דרישא וסיפא דלעולם נמצאו שקרבו ב' חטאות מב' הקינין שבהם נעשה התערובות אלא דברישא קרבים לאחר התערובות ובסיפא כבר קרבה אחת מהן ועכשיו השניה וכיון דלעולם אין כאן הפסד לשתי החטאות שבשני קנין א"כ למאי [נ"מ] תנייא כלל. והמפרש אחר שכתב לזה הפי' שהעתיק הר"ב כתב וז"ל ונראה פי' ריב"א שפי' חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול. כגון ח' פרידות דחטאות שנתערבו בח' פרידות שחצין עולות וחצין חטאות הרי י"ב פרידות חטאות והד' פרידות עולות והקריב חצין למעלה וחציין למטה. אותם שלמעלה כולן פסולות כי שמא כולם חטאות ואותם שמנה שלמטה כשרות מהם ד' של חטאות וד' של עולות פסולות וזהו חובה שנים בחטאת כלומר שנתערבו ח' חטאות שם ובחובה אין כי אם ד' חטאות [זה הוא מחצה כשר ומחצה פסול] וגם זהו מנין שבחובה כשר שאין כשר שם אלא ד' חטאות. חטאות שנים בחובה. כגון ט"ז פרידות של חטאות ושמונה של חובה ד' פרידות עולות וד' פרידות חטאות ועשה י"ב למעלה וי"ב למטה. מנין שבחובה כשר. די"ב של מעלה כולן פסולות שמא חטאות הם. וי"ב שלמטה ד' פסולות שמא עולות הן וח' חטאות כשרות ממה נפשך הרי חטאות כשרות כמנין כל החובה בין עולה בין חטאת. ומיהו חטאת שנים בחובה אין לישבו מענין חובה שנים בחטאת וכן תפרש הבבא שאחריה. והרב רבינו אברהם פירש שהקנין סתומות גבי [חובה] שנים בחטאת שהקנין היו סתומות שנים והחטאות שנים פרידות ועשאן חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול כי שמא שנים חטאות קריבין למעלה ועולה מן הסתומה ולמטה ב' חטאות ועולה. חטאות שנים בחובה כלומר חטאת פי שנים שנתערבו בחובה שהיו החטאות ד' פרידות והחובה ב' פרידות ועשה חצין למעלה וחצין למטה המנין שבחובה כשר דהיינו ב' חטאות דג' חטאות נעשה למעלה והן פסולין וב' חטאות ועולה נעשו למטה עכ"ל המפרש. ויש להרמב"ם שטה אחרת בכולה מכילתין עד הכא:
(ה) (על הברטנורא) מפרש. ורוצה לומר שמא זוהי אותה המעורבת שכבר נקבעה לחטאת:
(ו) (על הברטנורא) כלומר, אחר שהקריב שתי חטאות מהתערובות שוב לא יוכל להקריב עוד חטאת על דעת שהיא זו שנתערבה, דשמא זו היא עולה הנשארת, דהואיל ונקרבו שתי חטאות מן התערובות הרי הוקבעה השלישית לעולה ושמא זו היא, ולא היא אותה החטאת שנתערבה:
(ז) (על הברטנורא) ויהיה פי שנים בחובה, שיש בחובה כפלים עולות כנגד החטאות:
(ח) (על הברטנורא) רוצה לומר, גם שתיהן, ואפילו אחת מהן לא:
(ט) (על הברטנורא) רוצה לומר, שתים ביחד אינו יכול להקריב, אבל אחת מקריב. ועתוי"ט:
חטאת שנתערבה בחובה: כלומר הא דתנינן לעיל בפ"ק חטאת שנתערבה בחובה אין כשר וכו' כצ"ל. בפי' רעז"ל. עוד בסוף פירושו ז"ל צ"ל הרי עולה אותו מנין שבחובה לפחות ממחצה כשר וכה"ג מפרשינן נמי וכן עולה שנתערבה בחובה ע"כ. אמר המלקט נראה שכן הוא ג"כ פי' הרמב"ם ז"ל אבל רבינו יצחק ב"ר אשר ז"ל פירשו בגוונא אחרינא וז"ל חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול כגון שמנה פרידין דחטאת שנתערבו בשמנה פרידין שחציין עולות וחציין חטאות הרי י"ב פרידין חטאת וד' פרידין עולה והקריב חציין למעלה וחציין למטה אותם שמנה שלמעלה כולן פסולין כי שמא כולן חטאות ואותם ח' שלמטה כשרין מהם ד' של חטאת וד' של עולה פסולין וזהו חובה שנים בחטאת כלומר שנתערבו ח' חטאות שם ובחובה אין כי אם ד' חטאות וגם זהו מנין שבחובה כשר שאין כשר שם אלא ד' חטאות ושמנה של חובה ד' פרידין עולה וד' פרידין חטאת ועשה י"ב למעלה וי"ב למטה מנין שבחובה כשר די"ב שלמעלה כולן פסולין שמא חטאות הם וי"ב שלמטה ד' פסולין שמא עולות הן וח' חטאות כשרים ממ"נ הרי חטאות כשרים במנין כל החובה בין עולה ובין חטאת ומיהו חטאת שנים בחובה אין ליישבו מענין חובה שנים בחטאת וכן תפרש הבבא שלאחריה. והר"ר אברהם ז"ל פירש חובה שנים בחטאת שהקנים שהיו סתומות שנים והחטאת שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול כי שמא שתי חטאות קרֵבן למעלה ועולה מן הסתומה ולמטה שתי חטאות ועולה חטאת שנים בחובה כלומר חטאת פי שנים שנתערבו בחובה שהיו החטאות ד' פרידין והחובה שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה המנין שבחובה כשר דהיינו
[הגה"ה פי' דהיינו כל מנין שבחובה שהן שני פרידין] שתי חטאות דשלשה חטאות נעשו למעלה והם פסולין והשני חטאות ועולה נעשו למטה עכ"ל ז"ל. וביד שם פ"ח. וז"ל החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל נראה לפרש שגם החלוקה הראשונה נתערבה חטאת מבחוץ עם השלשה פרידין ולפי זה יכול לעשות שתי חטאות למטה ממה נפשך ומיירי באשה שלקחה ב' קנין סתמא ולא פירשה זה ללידתי וזה לזיבתי אלא הכל מעורב יחד ואינם מתפרשין אלא בעשית כהן וכן בחלוקה השניה שנתערבה חטאת אחת מבחוץ אינו כשר אלא חטאת אחת ממה נפשך ופי' חובה שנים בחטאת היינו שכשקרבה העולה נשארו שנים בחטאת כנגד החובה שהיא העולה שנשארה. וחטאת שנים בחובה היינו שכשקרבה החטאת נשארו שנים בחובה שהם העולות כנגד החטאת האחת שנשארו עכ"ל ז"ל. לשון החכם הר"ס ז"ל במשנה ו' משני מינין תביא שש. יש לדקדק דמדקתני סיפא נתנתם לכהן ואין ידוע וכו' הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה מכלל דרישא ידע הכהן מה עשה וא"כ אמאי צריך שש דהיינו ד' לנדרה ושתים תור ובן יונה לחטאת נחזי אנן אם הכהן עשה התורין למעלה תביא תור לחטאת ואם בני יונה עשה למעלה תביא בן יונה לחטאת וי"ל דמיירי שעשה תור ובן יונה למעלה ותור ובן יונה למטה ומספיקא צריכה להביא תור ובן יונה לחטאת וקל להבין אמנם בסיפא לא ידע כלל מה עשה ע"כ. בפי' רעז"ל אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה לשון הר"ס ז"ל כן פירש הרמב"ם ז"ל אבל בסמוך הוא סותר דבריו שפירש שתביא שתים ושתיהן חטאות וכן פי' רבינו יצחק בן יהודה שהעתיק פירושו ע"כ. בפי' רעז"ל ואם חובתה נעשית עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל קשה כיון שאנו מדברים בחובה סתומה לא שייך לומר נעשית עולה למטה וחטאת למעלה ע"כ. בפי' רעז"ל הגיה הרב הנזכר ז"ל וגם שני מינין צריך לחטאת לזווג לעולת חובתה לפי שאינה יודעת וכו'. בפי' רעז"ל ומביאה ג"כ שתים לחובתה אחד חטאת וא' עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל על זה. זה לקח ג"כ מפי' הרמב"ם ז"ל ואינו כן לפי הפירוש שהתחיל ועיקר הפירוש שתים לחובתה א' תור וא' בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת וצריכה להביא עולה ממינה ולפי שאינה יודעת אם תור אם בן יונה צריכה להביא תור ובן יונה ומביאה חטאת ממין שתרצה שמא לא עלתה לה חטאת שעשה הכל למעלה ונפסלה החטאת. ומ"מ אינה צריכה להביא משני מינין כ"א ממין שתרצה לזוגה עם אחת מן העולות שהקריב עתה למעלה זהו לדעת ת"ק דס"ל הכל הולך אחר החטאת אבל לדעת בן עזאי דס"ל הכל הולך אחר הראשון תביא שתים לחובתה אחד תור ואחד בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת והיא הראשונה או שמא עשה הכל למעלה ועלתה לה העולה והיא הראשונה וצריכה להביא לה שתי חטאות אחד תור ואחד בן יונה כדי לזוגה עם העולה שלא ידענו אם היא תור או בן יונה עכ"ל ז"ל:
יכין
אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה: אמשנה ב' בפ"א קאי, דקתני התם, חטאת מפורשת שנתערבה בקן או בקינין סתומה, אין כשר להקריב לכתחילה מהתערובות רק כמנין חטאות שבחובה. ומדקתני התם סתמא, משמע בין שפרידות הסתומות הן כמנין פרידות המפורשות, ובין שפרידות הסתומות כפולות במספר מנין החטאות המפורשות שנתערבו בהן, או שהמפורשות כפולות מהסתומות, לעולם אין כשר להקריב לכתחילה רק מנין חטאות הסתומות שבחובה, אבל עולה כלל כלל לא. ועל זה קאמר הכא כבאינך מתני' דלעיל, דבד"א בכהן נמלך, אבל בכהן שלא נמלך, חובה וכו':
חובה שנים בחטאת: כלומר אם פרידות החובה הסתומים היו כפולים פי שנים ממנין החטאות המפורשות שנתערבו בהם. כגון ד' פרידות סתומות, שב' מהן חטאות וב' מהן עולות, ונתערב עם ד' פרידות אלו ב' חטאות מפורשות, והכהן לא נמלך, ועשה ג' מהן למעלה וג' למטה:
ומחצה פסול: ר"ל מחצה מנין התערובות כשר, דהיינו ב' חטאות ועולה א'. דבג' שהקריב למטה, ודאי ב' חטאות מהן כשרים, דממ"נ אם מהמפורשות הם, הרי הם חטאות מפורשות. ואם מהסתומות הם, הרי גם מהסתומות עכ"פ ב' כשרים לחטאות. ומהג' שנעשו למעלה, ודאי עולה א' כשר, דהרי אפילו נחוש לחומרא שעשה למעלה כל הב' חטאות המפורשות, עכ"פ השלישי שנעשה נמעלה ודאי מהסתומות היה, והרי הוא כשר לעולה:
וחטאת שנים בחובה: ר"ל אבל אם פרידות החטאות המפורשות, כפולות פי שנים ממנין פרידות החובה. כגון שנתערבו ד' חטאות מפורשות עם קן א' חובה סתום, שא' מהן חטאת וא' עולה, והכהן חצה אותן, והקריב ג' מהן למטה וג' למעלה:
המנין שבחובה כשר: ר"ל אז אין כשר מכל התערובות רק חטאות כמנין כל הפרידות של חובה הסתומים. דהיינו ב' חטאות כשרים. דהרי כל הג' שהקריב למעלה כולן פסולין. מדאיכא למיחש שמא כולן הן מהד' חטאות המפורשות שנתערבו שם. ורק מהג' שלמטה, עכ"פ ב' מהן כשרין ממ"נ, דאם כל הג' שהוקרבו למטה, מה חטאות המפורשות הן, הרי כל הג' כשרים. ואם שנים מהנקרבין למטה היו הב' סתומות, והשלישי היה מהחטאות המפורשות, א"כ השלישי ודאי כשר, ומהב' סתומות ג"כ עכ"פ א' ראוי לחטאת וכשר. לפיכך כשר מכל התערובות רק ב' חטאות, והיינו כמנין ב' פרידות החובה הסתומות. וכן בכל המספרים, כשמנין הסתומות כפול ממנין החטאות המפורשות, ויהיה א"כ בהסתומות ב' שלישית מהתערובות, ובהמפורשות שליש א' מהתערובות. כגון ח' פרידות סתומות שנתערבו בד' חטאות מפורשות, או י"ב סתומות שנתערבו בו' מפורשות, או כ' סתומות בי' מפורשות, וכדומה, שבכולן אפשר להכהן לחלק כל התערובות, והקריב חציין למטה וחציין למעלה, אז חצי מנין כל פרידות התערובות כשר. דהיינו ב' שלישית מפרידות שנעשו למטה [שהוא שליש של כל התערובות], ועוד שליש מפרידות שנעשו למעלה [שהוא חצי שליש של כל התערובות]. אבל אם מנין חטאות המפורשות כפול ממנין הסתומות, והכהן הקריב מהתערובות חציין למטה וחציין למעלה, אז אין כשר מכל התערובות רק ב' שלישים מאותן שנעשו למטה לחטאת, דהיינו שליש של כל פרידות התערובות. וזהו כמנין פרידות הסתומות, שהן ג"כ שליש של כל התערובות:
אין כשר אלא מנין עולות שבחובה: ר"ל וכן הא דתנינן לעיל פ"א מ"ב דעולה מפורשת שנתערב בקן או בקינין סתומין, אין כשר להקריב מהתערובות רק כמנין העולות שיש בסתומין. ומדקתני התם סתמא, משמע בין שהפרידות הסתומין כפולים מהעולות המפורשות שנתערבו שם, ובין שהעולות המפורשות כפולות ממנין פרידות הסתומות שנתערבו עמהן. ועל זה קאמר הכא, בד"א בכהן נמלך. אבל בכהן שאינו נמלך חובה וכו':
חובה שנים בעולה: כלומר אם פרידות החובה הסתומה כפולות מהעולות המפורשות שנתערבו בהן. כגון, ד' סתומות שנתערבו עם ב' עולות, והכהן עשה ג' למעלה וג' למטה:
מחצה כשר ומחצה פסול: ר"ל, אז ג' פרידות, שהוא מחצה מנין התערובות, כשרות. דהרי בג' של מעלה, אפילו היו כולן מהסתומות, עכ"פ גם בהסתומות יש ב' עולות כשרות. ובג' שלמטה, אף שיש לחוש שמא ב' מהן הן העולות המפורשות, עכ"פ השלישי שבהן הוא וודאי מהסתומות. וכשר לחטאת. נמצא שמכל התערובות הוכשרו ג' פרידות, והוא חצי מנין התערובות:
המנין שבחובה כשר: ר"ל אבל אם נתערבו ד' עולות מפורשות עם ב' פרידות סתומות שא' מהן חטאת וא' עולה, והכהן הקריב ג' מהן למטה וג' למעלה אז ג' שלמטה כולן פסולין, דאולי כולן הן מהד' עולות המפורשות. ובג' שלמעלה הרי בין שכולן הן מהעולות המפורשות, או שב' מהן הן ב' הסתומות, והשלישי הוא מהעולות המפורשות, עכ"פ ב' מהן הוכשרו. נמצא שמכל התערובות בכה"ג הוכשרו ב' פרידות. וזהו שאמר התנא דכשר רק כמנין פרודות החובה הסתומות. והכל כמו שפירשנו למעלה גבי חטאת. [קרא הגבר, אשר אל ה' אלהיו לא סבר, הכון לך יושב חבר לקראת משנה ו'. כי גם האחרון הכביד, ותהי לצעירת רגלים, ולכהות עינים, משנה חמורה ורבו בה פירושי רבותינו המונים המונים, בפרושים שונים, וכל דבריהם כגחלי אש בוערות ברוב אונים, ואיך גמול ידו הדה בלי אסונים. גם דלה דלו לנו רבותינו הענקים, מים עמוקים למצוקים, לוקים מבוקים ומבולקים. והרבה יגעתי ומצאתי דאתא לידי משמע מוציא מיד משמע בעזרת אלהי אבותינו לבאר תעלומות דבריהם הקדושים. וזאת חזיתי ואספרה, בהגיסי היטב את הקדירה, כי לגבר אין איל כמוני קציר ראי, אשר ישלח ידו לא בעי, לא שקטה רוחי היטב רק בפי' רש"י (זבחים דס"ז א'). ולכן מלהביא דבריו ראשונה לא אוחר, באשר הם כמטבע עובר לסוחר, ואחר אחרון אני בא עם שאר דברי רבותינו נ"ע סחרחר, וכאוות נפשו יבחר הבוחר]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת