משנה פרה ה ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ה · משנה ח | >>
שתי שקתות שבאבן אחת, קדש אחת מהם, המים שבשניה אינן מקודשין.
היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד, או שהיו המים צפין על גביהן אפילו כקליפת השום, וקדש את אחת מהן, המים שבשניה מקודשין.
משנה מנוקדת
שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין.
נוסח הרמב"ם
שתי שקתות שבאבן אחת -
- קידש את אחת מהן - המים שבשניה אינן מקודשין.
- אם היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד,
- או שהיו המים צפין על גביהן, אפילו כקליפת השום -
- קידש את אחת מהן - המים שבשניה מקודשין.
פירוש הרמב"ם
הבדל יש בין אמרו שוקת שבאבן, לבין הסלע והוא הר או אבן קיים בארץ והנה דינו דין הרים, ואבן הוא אבן מטלטלת, והחפירה אשר יהיה בה הוא כלי בלי ספק וממלאין בה ומקדשין בה.
וכבר ידעת שהקידוש הוא השלכת האפר במים.
ושפופרת הנוד - הוא האבוב אשר יושם בפי הנוד לצוק ממנו היין או המים וכיוצא בהן.
ואם נתערבו המים אשר בזאת החפירה עם המים אשר בחפירה אחרת, או בהיות הנקב בהבדל העובר בין שתי החפירות כשפופרת הנוד, או בהיות המים צפין על זה ההבדל עד שיחברו מים במים, והשליך האפר באחד משתי השקתות, כבר נתקדשו המים בכללן:
פירוש רבינו שמשון
או שהיו מים צפין על גביהן: כגון שכותל האמצעי שמפסיק בין שתי השקתות נמוך משאר הכותלים כקליפת השום דכשנתמלאו שתיהן עד ראש המחיצות החיצונות מים צפין על פני האמצעית כקליפת השום:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שתי שקתות שבאבן - הכא מיירי באבן המיטלטלת כ שאינה סלע מחובר, ושתי שיקתות הללו תורת כלי יש להן:
קדש אחת מהן - שנתן אפר פרה במים שבאחת מהן:
כשפופרת הנוד - כמין קנה שנתן על פי הנוד שבו מריקים היין או המים בתוך הנוד. ושיעורו, כדי שיהיו שתי אצבעות הראשונות של פס היד חוזרות בו בריוח, לא הגודל, אלא האצבעות הסמוכות לו:
או שהיו מים צפין על גביהן - כגון שכותל האמצעי המפסיק בין שתי השקתות נמוך משאר הכתלים:
כקליפת השום - כשנתמלאו שתיהן, צפין המים על המחיצה האמצעית כקליפת השום:
פירוש תוספות יום טוב
שתי שקתות שבאבן. כתב הר"ב הכא מיירי באבן המיטלטלת. וכ"כ הרמב"ם שזהו ההפרש בין אמרו שוקת שבאבן לאמרו שוקת שבסלע. ומ"מ נראה דהכא נמי אפילו חברה בסיד כדלעיל:
[בשפופרת הנוד. כמו במקואות פ"ו ובמשנה ז'. ועיין מ"ש בפ' דלקמן משנה ג']:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על הברטנורא) זהו ההפרש בין אבן ובין סלע. ומיהו נראה דהכא נמי אפילו חיברה בסיד:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
שתי שקתות שבאבן אחת: לא נקט שבסלע וכלעיל. רק נקט שבאבן. היינו משום דהכא באבן מטולטלת מיירי:
אינן מקודשין: אף שב' הב"ק הן בגוף א'. והדופן אמצעי שביניהן נקוב. רק שאין הנקב כשפופרת הנוד:
היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד: שיש נקב בהדופן שבין ב' השקתות. ורוחב חלול הנקב כשפופרת שמחברין בפה הנוד כדי להריק לתוכו משקין. ששיעור חלול השפופרת הזה. הוא בכדי שיהיו ב' האצבעות שסמוך לאגודל חוזרות בתוכו בריוח:
או שהיו המים צפין על גביהן: וכגון שהדופן שמפסיק בין ב' השקתות. נמוך משאר ד' כותלים המקיפין ב' השקתות:
אפי' כקליפת השום: שכשיתמלאו ב' השקתות. צפין המים להדופן שביניהן. אפילו רק כעובי קליפת השום:
המים שבשניה מקודשין: דאז נחשבים המים שבשניהן כאילו כולן בחלול א' [כמקואות פ"ו מ"ט]. ודוקא כשנותן אפר כל כך הרבה עד שכשיערב האפר עם כל המים שבב' השקתות. יראה האפר בתחתית כל א' מהן. ולא יאבד בהמים במעוטו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת