משנה פרה א דפוסים
משנה פרה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
רבי אליעזר אומר, עגלה, בת שנתה.
ופרה, בת שתים.
וחכמים אומרים, עגלה, בת שתים.
ופרה, בת שלש או בת ארבע.
רבי מאיר אומר, אף בת חמש כשרה הזקנה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר, שלא תפסל.
אמר רבי יהושע, לא שמעתי אלא שלשית.
אמרו לו, מה הלשון שלשית.
אמר להם, כך שמעתי סתם.
אמר בן עזאי, אני אפרש.
אם אומר אתה, שלישית, לאחרות במנין.
וכשאתה אומר, שלשית, בת שלש שנים.
כיוצא בו אמרו, כרם רבעי.
אמרו לו, מה הלשון רבעי.
אמר להם, כך שמעתי סתם.
אמר בן עזאי, אני אפרש.
אם אומר אתה, רביעי, לאחרים במנין.
וכשאתה אומר, רבעי, בן ארבע שנים.
כיוצא בו אמרו, האוכל בבית המנוגע פרס משלש לקב.
אמרו לו, אמור משמונה עשרה לסאה.
אמר להם, כך שמעתי סתם.
אמר בן עזאי, אני אפרש.
אם אומר אתה משלש לקב, אין בו חלה.
וכשאתה אומר משמונה עשרה לסאה, מיעטתו חלתו.
רבי יוסי הגלילי אומר, פרים, בני שתים, שנאמר (במדבר ח, ח) "ופר שני בן בקר תקח לחטאת".
וחכמים אומרים, [ אף ] בני שלש.
רבי מאיר אומר, אף בני ארבע ובני חמש, כשרים, אלא שאין מביאים זקנים, מפני הכבוד.
כבשים, בני שנה.
ואילים, בני שתים.
וכולם מיום ליום.
בן שלשה עשר חדש אינו כשר לא לאיל ולא לכבש.
רבי טרפון קורהו פלגס.
בן עזאי קורהו נוקד.
רבי ישמעאל קורהו פרכדיגמא.
הקריבו, מביא עליו נסכי איל, ולא עלה לו מזבחו.
בן שלשה עשר חדש ויום אחד, הרי זה איל.
חטאות הצבור ועולותיהן, חטאת היחיד ואשם נזיר ואשם מצורע, כשרין מיום שלשים והלאה, ואף ביום שלשים.
ואם הקריבום ביום שמיני, כשרים.
נדרים ונדבות, הבכור והמעשר והפסח, כשרים מיום השמיני והלאה, ואף ביום השמיני.
משנה פרה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב