לדלג לתוכן

משנה פאה ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משנה פיאה ח רמבם)

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) מאימתי, כל אדם מותרין בלקט? - משיהלכו הנמושות.

ובפרט, ובעוללות? - משיהלכו העניים בכרם, ויבואו.
ובזיתים? - משתרד רביעה שניה.
אמר רבי יהודה:
והלוא יש שאין מוסקין את זיתיהן, אלא לאחר רביעה שניה? -
אלא כדי שיהא העני יוצא, ולא יהא מביא - אלא בארבעה איסרות.


(ב) נאמנין,

על הלקט, ועל השכחה, ועל הפאה - בשעתן.
ועל מעשר עני - בכל שנתו.
ובן לוי - נאמן לעולם.
אין נאמנין, אלא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן.


(ג) נאמנין - על החיטים;

ואינן נאמנין - לא על הקמח, ולא על הפת.
נאמנין - על השעורה של אורז;
ואינן נאמנין עליו - בין חי ובין מבושל.
נאמנין - על הפול;
ואינן נאמנין - על הגריסין, בין חיים ובין מבושלים.
נאמנין על השמן - לומר של מעשר עני הוא;
ואינן נאמנין עליו - לומר של זיתי נקוף הוא.


(ד) נאמנין על הירק - חי;

ואינן נאמנין עליו - מבושל,
אלא אם כן היה לו דבר מועט,
שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.


(ה) אין פוחתין לעניים בגורן -

מחצי קב - חיטים.
וקב - שעורים.
רבי מאיר אומר: חצי קב.
קב וחצי - כוסמין.
וקב - גרוגרות; או מנה - דבלה.
רבי עקיבה אומר: פרס.
חצי לוג - יין.
רבי עקיבה אומר: רביעית.
רביעית - שמן.
רבי עקיבה אומר: שמינית.
ושאר כל הפירות -
אמר אבא שאול: כדי שימכרם, ויקח בהן מזון שתי סעודות.


(ו) מידה זו האמורה - בכוהנים, ובלויים, ובישראל.

היה מציל - נותן מחצה, ונוטל מחצה.
היה לו דבר מועט - נותן לפניהם, והן מחלקין ביניהם.


(ז) אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום -

מכיכר - בפונדיון;
מארבע סאין - בסלע.
לן - נותנין לו פרנסת לינה.
שבת - נותנין לו מזון שלש סעודות.
מי שיש לו מזון שתי סעודות - לא יטול מן התמחוי.
מזון ארבע עשרה סעודות - לא יטול מן הקופה.
והקופה -
נגבית - בשנים; ומתחלקת - בשלשה.


(ח) מי שיש לו מאתיים זוז -

לא יטול לקט, שכחה, ופאה, ומעשר עני.
היו לו מאתיים חסר דינר -
אפילו אלף נותנין לו כאחת - הרי זה יטול.
היו ממושכנין בכתובת אשתו לבעל חובו - הרי זה יטול.
אין מחייבין אותו, למכור את ביתו, ואת כלי תשמישו.


(ט) מי שיש לו חמישים זוז,

והוא נושא ונותן בהם - הרי זה לא יטול.
וכל מי שאינו צריך ליטול, ונוטל -
אינו מת מן הזקנה, עד שיצטרך לבריות.
וכל מי שהוא צריך ליטול, ואינו נוטל -
אינו נפטר מן העולם, עד שיפרנס לאחרים משלו.
ועליו הכתוב אומר: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" (ירמיהו יז ז).


הדף הראשי של משנה פאה ח