משנה עדיות ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ח · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

העיד רבי עקיבא יח משום נחמיה איש בית דלי, שמשיאים את האשה על פי עד אחד.

העיד רבי יהושע על עצמות שנמצאו בדיר העצים, אמרו חכמים, מלקט עצם עצם והכל טהור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֵעִיד רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דְּלִי,

שֶׁמַּשִּׂיאִים אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד.
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּדִיר הָעֵצִים,
אָמְרוּ חֲכָמִים,
מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם

העיד רבי עקיבה, משום רבי נחמיה איש בית דלי,

שמשיאין את האשה - על פי עד אחד.
העיד רבי יהושע,
על העצמות, שנמצאו בדיר העצים -
ואמרו חכמים: מלקט עצם, עצם - והכל טהור.

פירוש הרמב"ם

כשיעיד עד אחד שמת בעל, האשה תינשא על פיו, וזה מפורסם וכבר נתבאר באחרון מיבמות.

ודיר עצים - הוא מקום ששם העצים ששורפין על גבי המזבח, הוא לשכה בעזרת נשים על ימין הנכנס במקדש, מאותן הארבעה לשכות שיש באותה העזרה כמו שנצייר כשנעשה תבנית המקדש.

ואירע שמצאו באותה לשכה עצמות מת, וציוו ללקטן אחד אחד בלבד, ונשארה כל העזרה וכל האנשים שהיו משתמשין בהם והכלים הכל טהור, ולא אמרו שמא נטמא זה בזה וזה מזה ויגיעו הטומאה, אבל היא כמו רשות הרבים כמו שביארנו. ולא חפרו בארץ גם כן כדי שיראו אם יש שם קבר, אלא לקטו מה שמצאו בלבד. ולא גזרו טומאה על ירושלים בשבילם, אבל העמידוה בחזקת טהרות כמו שאר ארץ ישראל, כמו שנתבאר בגמרא בפרק אחרון מזבחים. וכל זה ברור:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שמשיאין האשה על פי עד אחד - אשה שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד ואמר שמת, משיאים את אשתו על פיו:

בדיר העצים - לשכה ששם היו אוצרים כל עצי המערכה. והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים. ומצאו שם עצמות של מתים. ואמרו חכמים, מלקט עצם עצם והכל טהור, ולא חיישינן שמא נטמאו בהם אדם וכלים, משום דעזרת נשים דין רה"ר יש לה יט והוי ספק טומאה ברה"ר דספקו טהור. ובמסכת זבחים פרק בתרא [דף קי"ג] מייתי גמרא שרצו לגזור טומאה על כל ירושלים בשביל אותן עצמות שנמצאו בדיר העצים, אלא שאמר להם ר"י לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו:

פירוש תוספות יום טוב

העיד ר' עקיבא משום נחמיה איש בית דלי שמשיאים האשה וכו'. שנויה בסוף יבמות. ואף ע"פ שר' יהודה בן בבא העיד על זה לעיל רפ"ו. הא תנן התם ביבמות [דף קי"ג] שאחרים לא היו משיאין אלא הוא. ועכשיו כשהעיד ר' עקיבא משום נחמיה קבלו והשיאו:

מלקט עצם עצם והכל טהור. פי' הר"ב ולא חיישינן שמא נטמאו בהם אדם וכלים דעזרת נשים דין רה"ר יש לה וכו'. כ"כ הרמב"ם ומסיים ולא חפרו בארץ ג"כ כדי שיראו אם יש שם קבר אלא לקטו מה שצאו בלבד. ולא גזרו טומאה על ירושלים וכו' כמ"ש הר"ב. ובהכי אתי שפיר לישנא דמלקט עצם עצם דהוי כהנהו דתנינן בסוף פ' ט"ז דאהלות לומר שאין לו שכונת קברות וסגי ליה בלקיטת עצם עצם כל הנמצא. ולא מחזיקין ביותר כ"כ הראב"ד בסוף מכילתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) ר"ע כו'. ואע"פ שריב"ב העיד על זה לעיל ריש פרק ו', הא תנן ביבמות דף קי"ג שאחרים לא היו משיאין אלא הוא, ועכשיו כשהעיד ר"ע כו' קבלו והשיאו:

(יט) (על הברטנורא) הר"ם מסיים, ולא חפרו בארץ ג"כ כדי שיראו אם יש שם קבר, אלא לקטו מה שמצאו בלבד, ולא גזרו טומאה על ירושלים כו'. ובהכי אתי שפיר לישנא דמלקט עצם עצם, דהוי כהנהו דתנינן בסוף פרק ט"ז דאהלות, לומר שאין לו שכונת קברות וסגי ליה בלקיטת עצם עצם כל הנמצא, ולא מחזיקין ביותר. הר"א:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

העיד ר' עקיבא בשם ר' נחמיה איש בית דלי וכו':    כן שנינו ס"פ בתרא דיבמות ותנן התם מצאנו חבר לר' יהודה בן בבא פי' שהוא ג"כ העיד עדות זו לעיל ר"פ ששי וכתב הרא"ש ז"ל דעקרוה רבנן לקדושי קמאי דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והסכימו בדעתם שאם יעיד עד א' על מיתת בעלה שיתבטלו הקדושין מעיקרן וסמכו על זה דמתוך חומר שהחמרת עליה בסופה כדמפרש בפרק האשה רבה דייקא אחר דברי העד ואינה נשאת עד שיתברר לה הדבר היטב היטב ע"כ:

העיד ר' יהושע על עצמות שנמצאו בלשכת דיר העצים שאמרו חכמים מלקט וכו':    כך צ"ל. וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל ואיתה בזבחים פ' בתרא ברייתא בדף קי"ג:

והכל טהור:    פירש הראב"ד ז"ל י"מ מפני כי היו משליכין שם עצמות הקדשים ונמצאו שם עצמות אדם בין העצמות לפיכך מלקט עצם עצם כלומר בורר עצמות אדם מבין עצמות הקדשים והשאר הכל טהור וי"מ שמצאי אותם מפוזרים טמונים בארץ וכשחפרו בה מעט נתגלו ואמרו חכמים אע"פ שבשלש מקומות וארבע נמצאת הטומאה לא מחזקינן עוד טומאה אלא מלקט אותם עצם מכאן ועצם מכאן והשאר הכל טהור. עוד יש לפרש מלקט עצם עצם והכל טהור לומר שאין להם שכונת קברות וכן שנינו בתוספתא דאהלות וכו' גם במשנת אהלות פי"ו בור שמטילין לתוכו נפלים או הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור ר' שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחלה יש לו תבוסה והנך עצמות דלשכת דיר העצים כה"ג הוא דהוו ולא חיישינן לשכונת קברות וזה עיקר וברור עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

שמשיאים האשה על פי עד אחד:    [שלהי יבמות] בהעיד לה ע"א שמת בעלה:

העיד רבי יהושע על עצמות שנמצאו בדיר העצים:    שהם טמאים ה"ג בגמ'. ונ"ל שאין זה הדין שהעיד עליו אלא ה"ק שפעם א' מצאו עצמות שהן טמאים. דהיינו שניכר שהן עצמות מת, בדיר העצים, והעיד הוא שאמרו חכמים וכו':

אמרו חכמים מלקט עצם עצם והכל טהור:    אעפ"י שמצאום טמונים שם בכמה מקומות, אפ"ה א"צ לחפש אחר קברים אחרים, רק ילקטו הנמצאים, והמקום ישאר בטהרה. וזה משום כבוד עיר הקודש שלא יחזיקוה בטומאה. גם טהרו האדם והכלים שם, אף שאפשר שנגעו בטומאה, עזרה ר"ה היא, וכל ספק טומאה בר"ה טהור:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים