משנה עדויות ח ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, עדויות •

פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל דַּם נְבֵלוֹת,

שֶׁהוּא טָהוֹר.

הֵעִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בְּתֵירָא עַל אֵפֶר חַטָּאת

שֶׁנָּגַע טָמֵא בְּמִקְצָתוֹ,

שֶׁטִּמֵּא אֶת כֻּלּוֹ.

הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא

עַל הַסֹּלֶת וְעַל הַקְּטֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה וְהַגֶּחָלִים,

שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן,

שֶׁפָּסַל אֶת כֻּלָּם:

(ב)

הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְרַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן

עַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן,

שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לְחֻפָּה,

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה.

הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב

עַל תִּינוֹקֶת שֶׁהֻרְהֲנָה בְּאַשְׁקְלוֹן,

וְרִחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ,

וְעֵדֶיהָ מְעִידִים אוֹתָהּ,

שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה.

אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים:

אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁהֻרְהֲנָה,

הַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה;

וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה,

אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֻרְהֲנָה:

(ג)

עִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא

עַל אַלְמְנַת עִסָּה

שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה,

שֶׁהָעִסָּה כְּשֵׁרָה לְטַמֵּא וּלְטַהֵר,

לְרַחֵק וּלְקָרֵב.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם;

אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה,

שֶׁגָּזַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִּינִין עַל כָּךְ;

הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק,

אֲבָל לֹא לְקָרֵב:

(ד)

הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה עַל אַיָּל קַמְצָא,

דְּכֵן;

וְעַל מַשְׁקֵה בֵּית מִטְבְּחַיָּא,

דְּאִינוּן דְּכָיִין;

וּדְיִקְרַב בְּמִיתָא, מִסְתָּאָב.

וּקְרוֹ לֵהּ יוֹסֵי שָׁרְיָא:

(ה)

הֵעִיד רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דְּלִי,

שֶׁמַּשִּׂיאִים אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד.

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּדִיר הָעֵצִים,

אָמְרוּ חֲכָמִים,

מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר:

(ו)

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

שָׁמַעְתִּי,

כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִים בַּהֵיכָל,

עוֹשִׂים קְלָעִים לַהֵיכָל וּקְלָעִים לָעֲזָרוֹת;

אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִים מִבַּחוּץ,

וּבָעֲזָרָה בּוֹנִים מִבִּפְנִים.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

שָׁמַעְתִּי,

שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת,

וְאוֹכְלִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים,

קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה;

שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לְשַׁעְתָּהּ,

וְקִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:

(ז)

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,

שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי,

שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר,

לְרַחֵק וּלְקָרֵב,

אֶלָּא לְרַחֵק הַמְּקוֹרָבִין בִּזְרוֹעַ,

וּלְקָרֵב הַמְּרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ.

מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,

וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ;

וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם,

וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ.

כְּגוֹן אֵלּוּ,

אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר,

לְרַחֵק וּלְקָרֵב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב,

אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" וְגוֹ',

"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד):

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, עדויות •

משנה עדויות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב