משנה סנהדרין ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט סנהדריןהפרק הבא»


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין:

הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ,
וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה.
יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּה,
בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ,
וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ,
חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו.
וְאֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִים:
הָרוֹצֵחַ,
וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת.
רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּבַרְזֶל,
וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם,
וָמֵת,
חַיָּב.
דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם,
וָמֵת,
פָּטוּר.
שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב,
שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ,
פָּטוּר.
הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ,
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.
הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ,
בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף,
וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה,
וְהוּקַל מִמַּה שֶּׁהָיָה,
וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת,
חַיָּב.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
פָּטוּר,
שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:
(ב)

נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם,

לַנָּכְרִי, וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל,
לַנְּפָלִים, וְהָרַג בֶּן קַיָּמָא,
פָּטוּר.
נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו,
וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ,
וָמֵת,
פָּטוּר.
נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ,
וְהָלְכָה לָהּ עַל מָתְנָיו,
וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
וָמֵת,
פָּטוּר.
נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל,
וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הַגָּדוֹל,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן,
וָמֵת,
פָּטוּר.
נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַקָּטָן,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הַגָּדוֹל,
וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל,
וָמֵת,
פָּטוּר.
אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת עַל מָתְנָיו,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וָמֵת,
חַיָּב.
נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל,
וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן, וָמֵת,
חַיָּב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה,
פָּטוּר:
(ג)

רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּן פְּטוּרִין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה.
כָּל חַיְּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה, נִדּוֹנִין בַּקַּלָּה.
הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין,
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
נִדּוֹנִין בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵפָה חֲמוּרָה;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
נִדּוֹנִין בִּשְׂרֵפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה.
אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִלּוּ לֹא הָיְתָה שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה.
אָמְרוּ לוֹ:
אִלּוּ לֹא הָיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה,
לֹא נִתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין,
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסַיִף;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶנֶק:
(ד)

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין,

נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת,
נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
נִדּוֹן בַּזִּקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו:
(ה)

מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה,

בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְכִפָּה,
וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין,
עַד שֶׁכְּרֵסוֹ מִתְבַּקַּעַת.
הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים,
מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה,
וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ:
(ו)

הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה,

וְהַמְּקַלֵּל בְּקוֹסֵם,
וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית,
קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ.
כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה,
אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין,
אֶלָּא פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה,
וּמַפְצִיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין.
זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּחֶנֶק;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּידֵי שָׁמָיִם:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט סנהדריןהפרק הבא»