משנה נגעים יג רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) עשרה בתים הן -
- הכהה בראשון, וההולך לו -
- קולפו - והוא טהור.
- הכהה בשני, וההולך לו -
- קולפו - והוא טעון ציפורים.
- הפוסה בראשון -
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- חזר - ניתץ.
- לא חזר - טעון ציפורים.
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- עמד בראשון, ופסה בשני -
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- חזר - ניתץ.
- לא חזר - טעון ציפורים.
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- עמד בזה ובזה -
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- חזר - ניתץ.
- לא חזר - טעון ציפורים.
- חולץ, וקוצה, וטח - ונותן לו שבוע.
- אם עד שלא טיהרו בציפורים נראה בו נגע - הרי זה ינתץ.
- ואם משטיהרו בציפורים נראה בו נגע - ייראה כתחילה.
(ב) האבן שבזווית -
- בזמן שהוא חולץ - חולץ את כולה,
- בזמן שהוא נותץ - נותץ את שלו, ומניח את של חברו.
- נמצא - חומר בחליצה מבנתיצה.
- רבי אלעזר אומר: בית הבנוי ראש ופתין -
- נראה בראש - נוטל את כולו,
- נראה בפתין - נוטל את שלו, ומניח את של חברו.
(ג) בית שנראה בו נגע -
- והיתה עליה על גביו - נותן את הקורות לעליה.
- נראה בעליה - נותן את הקורות לביתץ
- לא היתה עליה על גביו -
- אבניו ועציו ועפרו - נתצין עימו,
- ומציל על המלבנים, ועל שריגי החלונות.
- רבי יהודה אומר: מלבן הבנוי על גביו - ניתץ עימו.
- והיתה עליה על גביו - נותן את הקורות לעליה.
- אבניו ועציו ועפרו - מטמאין כזית.
- רבי אלעזר חסמא אומר: במה שהן.
(ד) בית המוסגר - מטמא מתוכו.
- והמוחלט - מתוכו, ומאחוריו.
- זה וזה - מטמאין בביאה.
(ה) הבונה מן המוסגר בטהור -
- וחזר נגע לבית - חולץ את האבנים.
- חזר על האבנים -
- הבית הראשון - ינתץ,
- והאבנים - ישמשו את הבית השני בסימנין.
(ו) בית שהוא מסך על גבי בית מנוגע,
- וכן אילן שהוא מסך על גבי בית מנוגע -
- הנכנס לחיצון - טהור,
- דברי רבי אלעזר בן עזריה.
- אמר רבי אלעזר:
- מה אם אבן אחת הימנו - מטמא בביאה,
- הוא עצמו - לא יטמא בביאה?.
- הנכנס לחיצון - טהור,
(ז) הטמא עומד תחת האילן -
- והטהור עובר - טמא.
- הטהור עומד תחת האילן -
- והטמא עובר - טהור.
- אם עמד - טמא.
- וכן באבן המנוגעת - טהור,
- אם הניחה - הרי זה טמא.
- והטמא עובר - טהור.
(ח) טהור -
- שהכניס ראשו ורובו לבית טמא - נטמא.
- וטמא -
- שהכניס ראשו ורובו לבית טהור - טימאהו.
- טלית טהורה -
- שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא - נטמאת.
- וטמאה -
- שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור - טימאתו.
(ט) מי שנכנס לבית מנוגע -
- כליו על כתפו,
- וסנדליו וטבעותיו בידו -
- הוא והן - טמאין מיד.
- היה לבוש בכליו,
- וסנדליו ברגליו, וטבעותיו בידו -
- הוא טמא - מיד,
- והן טהורין - עד שישהה כדי אכילת פרס,
- פת חיטין - ולא פת שעורין,
- מיסב - ואוכלה בלפתן.
(י) היה עומד בפנים,
- ופשט ידו לחוץ, וטבעותיו בידו -
- אם שהה כדי אכילת פרס - טמאות.
- ופשט ידו לחוץ, וטבעותיו בידו -
- היה עומד בחוץ,
- ופשט ידו לפנים, וטבעותיו בידו -
- רבי יהודה - מטמא מיד.
- וחכמים אומרין: עד שישהה כדי אכילת פרס.
- אמרו לו לרבי יהודה:
- מה אם בזמן שכל גופו טמא - לא יטמא את שעליו, עד שישהה כדי אכילת פרס,
- אף בזמן שאין כל גופו טמא - לא יטמא את שעליו, עד שישהה כדי אכילת פרס.
- ופשט ידו לפנים, וטבעותיו בידו -
(יא) מצורע שנכנס לבית -
- כל הכלים ששם טמאין - אפילו עד הקורות.
- רבי שמעון אומר: עד ארבע אמות - כלים מיד טמאין.
- רבי יהודה אומר: אם שהה כדי הדלקת הנר.
(יב) נכנס לבית הכנסת -
- עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, על רוחב ארבע אמות,
- נכנס ראשון - ויוצא אחרון.
- כל המציל צמיד פתיל באוהל המת -
- מציל צמיד פתיל בבית המנוגע.
- כל המציל מכוסה באוהל המת -
- מציל מכוסה בבית המנוגע - דברי רבי מאיר.
- רבי יוסי אומר:
- כל המציל צמיד פתיל באוהל המת -
- מציל מכוסה בבית המנוגע.
- כל המציל צמיד פתיל באוהל המת -
- כל המציל מכוסה באוהל המת -
- אפילו מגולה בבית המנוגע - טהור.
הדף הראשי של משנה נגעים יג
משנה נגעים, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב