משנה נגעים ז רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) אלו בהרות טהורות -
- שהיו בו קודם למתן תורה,
- בגוי - ונתגייר,
- בקטן - ונולד,
- בקמט - ונגלה,
- בראש, ובזקן, בשחי,ן ובמכווה, ובקדח - המורדין.
- חזר הראש והזקן ונקרחו,
- השחין והמכווה והקדח ונעשו צרבה - טהורין.
- הראש והזקן עד שלא העלו שיער, והעלו שיער ונקרחו,
- השחין והמכווה והקדח עד שלא נעשו צרבה, ונעשו צרבה וחיו -
- רבי אליעזר בן יעקב - מטמא, שתחילתו וסופו טמא.
- וחכמים - מטהרין.
- השחין והמכווה והקדח עד שלא נעשו צרבה, ונעשו צרבה וחיו -
(ב) נשתנו מראיהן - בין להקל, בין להחמיר.
- כיצד להקל?
- היתה כשלג -
- ונעשת כסיד ההיכל, וכצמר לבן, וכקרום ביצה,
- ונעשת מספחת שאת, או מספחת עזה.
- היתה כשלג -
- כיצד להחמיר?
- היתה כקרום ביצה -
- ונעשת כצמר לבן, כסיד ההיכל, וכשלג.
- רבי אלעזר בן עזריה - מטהר.
- רבי אלעזר חסמא אומר:
- להקל - טהור,
- להחמיר - תיראה כתחילה.
- רבי עקיבה אומר:
- בין להקל, בין להחמיר - תיראה כתחילה.
- היתה כקרום ביצה -
(ג) בהרת, ואין בה כלום -
- כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.
- עודהו מסגירו ופוטרו, ונולדו לו סימני טומאה - יחליט.
- בהרת, ובה סימני טומאה - יחליט.
- עודהו מחליטו, והלכו להן סימני טומאה -
- כתחילה, בסוף שבוע ראשון - יסגיר,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - יפטור.
- עודהו מחליטו, והלכו להן סימני טומאה -
(ד) התולש סימני טומאה,
- והכווה את המחיה - עובר בלא תעשה.
- ולטהרה -
- עד שלא בא אצל הכוהן - טהור,
- לאחר החלטו - טמא.
- אמר רבי עקיבה:
- שאלתי את רבן גמליאל, ואת רבי יהושע,
- כשהולכין לנדוד בתוך הסגרו - מה הוא?
- אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו -
- עד שלא בא אצל הכוהן - טהור,
- לאחר החלטו - טמא.
- התחלתי מביא להם ראיות -
- אחד עומד לפני הכוהן, ואחד בתוך הסגרו -
- טהור - עד שיטמאנו הכוהן.
- מאמתי היא טהרתו?
- רבי אליעזר אומר: כשייוולד לו נגע אחר, ויטהר ממנו.
- וחכמים אומרין: עד שתפרח בכולו, או עד שתתמעט בהרתו מכגריס.
(ה) מי שהיתה בו בהרת,
- ונקצצה - טהורה.
- קצצה מתכוון -
- רבי אליעזר אומר: כשייוולד לו נגע אחר, ויטהר ממנו.
- וחכמים אומרין: עד שתפרח בכולו.
- היתה בראש הערלה - ימול.
הדף הראשי של משנה נגעים ז
משנה נגעים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב